מעניין

 

אני שומר את זה.

 (איזה בנות?)

תמיד.

בנים יותר.

 

(ורק אולי תזכרי לפעמים שהכותרת שלך היא לא בת

הכותרת שלך היא תחיה.

תחיה החמודה, המצחיקה, הקופצנית,

תחיה שכולם אוהבים,

תחיה שיודעת לצייר ולהעלות חיוך,

ואלף דברים שאני לא יודעת.

ושהיא גם בת.

אז מה)

הבעיה היא
שאני לא מוצאת את תחיה החמודה המצחיקה הקופצנית.
אני לא מוצאת כלום.
קצת הרבה בת
והרבה קצת פחד.

איפה, אני לא יודעת,

אבל היא בטוח שם, כי תחיות לא נעלמות.

הן רק מסתתרות לפעמים, אולי.

 

עכשיו צריך ללכת לחפש. איכשהו

המ |מהרהר|

לא יודעת אם זה קשור רק אליי או נכון באופן כללי,

אבל,

אני חושבת שאם מתמקדים בחיפוש זה לפעמים דווקא מבלבל.

לפעמים צריך להתעסק בדברים אחרים, משמחים, טובים,

עדיף דברים שעושים גם שמח לסביבה,

ואיכשהו, לא יודעת איך, הגלים נגמרים ומה שכוסה מתגלה מחדש.

פשוט אני מלאת פחדים
ובמקום ללכת להיות עם אנשים ולהפיג את הפחד.ואת כל הרע
אני טמונה לי לומדת
או מתמסכנת
ועוד מעט החופש
ואני מפחדת שבחופש אני אגלה עד כמה אני בודדה
והפחד מהבדידות
משתק.

לספר להם על הפחדים.

שיבואו בעצמם להיות איתך.

ולשלוף אותך מההתמסכנות, ולהאכיל אותך גלידה או שוקולד.

(את אוהבת גלידה? כי זה דבר ממש יעיל)

 

פחד מבדידות הוא משתק, לפעמים מאד,

ולפעמים גם בין מאה אנשים שאוהבים, מרגישים לבד.

וזמן מיותר הוא דבר מסוכן,

ונותן להרגשות לא טובות מקום.

(הרגשות רעות יכולות להיות לפעמים לגמרי נכונות,

אבל עדיין בכלל אסור לתת להם מקום)

 

זה מאוד נכון מה שאת אומרת.
יש אנשים שאוהבים אותי וגרים רחוק.
יש אנשים שאןהבים אותי ועסוקים
ויש אהשים שאני רוצה להגיד להם
מתלבטת מאוד
אבל תמיד אני יכולה לבוא אליהם
אם שתינו יכולות

או להתקשר או לסמס או לשדר אהבה בטלפתיה.

 

ולבוא אליהם זה רעיון טוב.

וגם לדאוג לתעסוקות, בין לבין.

עבודה והתנדבות ודברים שאוהבים, שלא יהיה הרבה מדי זמן ריק.

אני אבל חושבת שלא.

אני פשוט מתגעגעת אליהם מלא. ועד שאני אראה אותם יעבור יותר מידי זמן.

הלוואי היה לי פיתרון אליה, כי היא מציקה לי מלא

ואולי הבדידות מדומה.
אבל מרגיש לי כל כך בודד לפעמים

(שזה מה שאנשים יקראו לו לברוח מהמציאות ואני אקרא לו הגנה עצמית)

וגם למלאות את הזמן, וגם לעשות שיהיה לך כיפ עם עצמך,

אין לי שום פיתרון אחר.

ואני יודעת מה זה להרגיש בודד. אני יודעת מצויין.

אבל חיבוק אני רוצה לשלוח לך, אם את מרשה.

 

אני אשתדל.
וחיבוק תמיד מתקבל בברכה

ולילה טוב. יש פה כבר חושך ופיג'מה ודובי ורק צריך ללכת לישון.

היה לי מעניין לדבריתך.

עזרת.

מה שפינג אמרה (בהודעה הראשונה)

רק רציתי להגיד לך שקראתי.הכל.
ואין לי הרבה מה להגיד כרגע..


אוהבת אותך מאוד מאוד.

אפילו שנולדת לפניי.

שתיקה זה מעולה מבחינתי

ואת.את פשוט..את.

אני מתגעגעת.

כמו שמי משוגעת יותר? את. כי היו לך עוד כמה שנות ניסיון.

בחופש אני אבוא שבת! אני חושבת שבערך שום שבת בחופש אני לא אהיה בבית

העיקר שתבואי כבר.
גם אני לא נראלי אהיה בבית בחופש הזה ככ.
אבל אני קונומרית אז זה הגיוני.

קניתי ספר היום
מתנה לעצמי לסוף שנה
והוא ממש יפה.

האמת שגם אני מתגעגעת אלייך נורא

אבל לא נעים לי לשלוח מלא סמסים מוזרים

כמו ששלחתי

יום חמישי תופחי אדמה 

כי כאילו.. אין באמת על מה להגיב על זה

אבל אני חושבת עלייך

ואני נורא נורא רוצה לפגוש אותך

ואני אוהבת אותך.

 

באמת מכל הלב.

את חייבת מקום לכתוב בו שטויות אז אני מתנדבת להיות המקום.
ויום אחד אני אראה אותך מתישהו

אשכרה.