ושיחנקו המבחנים!

ונדהמתי בעיקר מאיך שהוא הגיש את המסר.

גורם להמון הרהורים...

מכירה משהו דומה עשו לנו תוכנית בבית ספר פעם..

 

בס"ד

 

לא הייתי מקריא את זה לחניכים שלי, גם תחת איומי אקדח.

 

נורא ואיום שאנשים חושבים שעבודת ה' יכולה להיות רק בדברים הגדולים, בהתנדבויות הגדולות ובזמן שהם צעירים ו'אידאליסטים'. זה גורם להם להתייאש מראש מהאפשרות לעבוד את ה' בשגרה.

אני מכירה אישית את מי שכתב את זה, והוא ממש לא חושב ככה.

אבל לא דובר פה על עבודת ה', אלא על שיפור העולם.

כמובן שאתה צודק, וכמובן שכל אחד מתקן את העולם בעבודת ה' שלו ובדרך שלו,

אבל פה ספציפית יש קריאה לנוער לפעול. תנועת נוער היתה דוגמא.

וללמוד לבגרות במתמטיקה זו לא עבודת ה' לרוב, חוץ מלכמה יחידי סגולה,

אבל לא להם נועד הקטע הזה.

 

אני מובנת?

 

(אה, וסתם ככה- לא יפה להגיב ככה על קטע שמישהו- ולא משנה מי- כתב. אפשר להגיב בצורה קצת יותר מכובדת)

בס"ד

 

אבל הוא- עדיין לא.

 

כי אין הבדל בין עבודת ה' לבין תיקון העולם.

כל אחד יכול לעבוד את ה', וכל אחד יכול לתקן את העולם הרוחני ולהוסיף לו אור.

השאלה היא מה המישהו הזה עושה על מנת ששאר העולם הגשמי, זה שמחוץ למעגלים שלו, יתוקן גם הוא.

 

נגיד אדם שעובד את ה' בדבקות ואהבה רבה, אבל משאיר הכל אצלו. לא בקטע רע, פשוט אין לו אפשרות או מסוגלות או רצון. אז הוא מוסיף אור לעולם, בזכותו ירד גשם בזמן או תימנע מלחמה. לא משנה מה, סתם לדוגמא.

 

לעומתו, יש קומונר בתנועת נוער כלשהי, או מרצה יהודי בחו"ל, או דתי בקהילה שאינה שומרת מצוות (להבדיל).

הוא מפיץ את האור שבעבודת ה', וגורם לעוד בני אדם לעבוד אותו.

הוא בעצם מחלק מעבודת ה' שלו לעוד אנשים. זו העבודה שלו, בעצם.

 

בשביל להציל עוד כמה נשמות (ואין לך קצה של מושג מה אתה מחולל בתור מדריך בנשמות של החניכים. בתור חניכה אני אומרת את זה, אי אפשר לספור על כף יד כמה פעמים יצאתי מפעולה עם תחושה שנבנה אצלי משהו) זה שווה את זה. ואפילו נשמה של חניך אחד, ולשפר אותה קצת- זה מה שהיצר הרע מנסה שלא נעשה, לא נוציא החוצה את הטוב שבקדוש ברוך הוא. כמה פעמים הוא ניסה לשכנע אותי להשאיר אצלי ולא לעזור לאחרים בקטע הזה.

 

אנחנו צריכים להילחם מולו.

 

 

@קמנו ונתעודד אשמח לדעת אם המגילה שלי שנתה משהו

בס"ד

 

כל מעשה שאדם עושה, משפיע על העולם.

 

אולי כשמישהו מדריך או קומונר רואים את זה יותר, אבל יכול להיות שזו עצת היצר, כי אם הוא היה הולך ללמוד בישיבה הוא היה הופך לרב גדול ומשפיע יותר טוב על העולם.

ושמעתי (ואני מקווה שאני לא מעוות את הסיפור) שהרב דרוקמן, כשלמד בישיבה, ביקשו ממנו להיות קומונר של סניף קשה בירושלים. אין ספק שאם הוא היה מקבל את ההצעה הוא היה עוזר רבות לחניכים שם, מרומם אותם ומחזיר אותם למסילה, אבל הוא שאל את הרב צבי-יהודה, שלמזלנו הרב אמר לו - אתה נשאר בישיבה ולא הולך לשום מקום. וככה היום יש לנו את הרב דרוקמן.

 

ויכול להיות שיש מישהו שדווקא הדרך שבה הוא היה משפיע טוב על העולם היתה בזה שהוא ילמד משהו אקדמי ויקדש שם שמיים בעולם, או יהיה רופא/חוקר ויציל חיי אדם רבים, אבל כשהוא היה בגיל ישיבה תיכונית הוא התלבט האם להשקיע בלימודים או בסניף ובהתנדבויות, והמדריך שלו שכנע אותו שהרבה יותר חשוב להתנדב בקו-לחיים, גם אם בגלל זה הציון שלו במתמטיקה ירד קצת. ובאמת, הוא היה מדריך נפלא בסניף ובהתנדבות עזר רבות לילדים חולים.

אממה, בגלל זה הוא לא התקבל לאוניברסיטה, וכולנו הפסדנו.

 

 

אני לא אומר לא להתנדב, ואני לא אומר לא ללכת לסניף. ברור שגם לדברים אלו יש ערך וחשיבות רבים, וכמובן שיש אנשים שזה מה שהם צריכים לעשות.

אבל הקטע ההוא שולל את כל הלגיטימציה של המסלולים האחרים, שמכוונים לטווח קצת יותר ארוך, וחבל.

או שאני באמת טועה, או שלא הסברתי את עצמי טוב.

 

אני גם חושבת שיש אלפי דרכים להשפיע על העולם, וברור שכל אחד מסוגל לכך, אבל אם יש אדם שמסוגל לשלב את שניהם- עדיף שיקבל תשעים בבגרות במקום מאה, ויעשה עוד משהו על הדרך.

הסיסמא שלי בחיים זה שאין לנו הרבה זמן כאן, אז בכל שניה אפשר לעשות כמה דברים בו זמנית וככה לנצל את החיים ממש עד תומם. מי שיכול שיעשה ויצא ויפעל, מי שלא- כמובן שישב ויטפח את העתיד שלו.

כל אחד ומה שהוא עושה.

אם אתה בכל זאת מדריך, צא לעשות את שליחותך! אפשר להשלים בגרויות אם צריך, אבל את החיים לא.

שים לב שהכותב כותב שבני הנוער משתעבדים ללימודים, וזה באמת לא הדרך הנכונה, לענ"ד.

הגיוני שבפעם אחרת הוא יישאר ללמוד ולא יצא לפיצה עם השבט. יש דברים שטוב לוותר עליהם ויש דברים שלא...

 

ואולי באמת הקטע קצת מוגזם. אבל אם לא נגזים זה לא ייכנס לאף לב.

הנה, זה הזיז לי משהו, ואני לא מתכוונת ללכת לכל פעולה או התנדבות, אבל זה כן הסביר משהו חשוב מאד.

בס"ד

 

ואם הנוער אכן היה משעבד את עצמו ללימודים, היה חשוב להפסיק, אבל הוא לא. להפך.

 

ואני כבר מזמן לא מדריך...

יש הרבה שכן, ואני רואה את זה. גם אם זה בקטנה בכיתה ח', אני יכולה לשער איך החברות שלי יראו בעוד כמה שנים, וזה אכן נשמע משועבד למדי.

 

 

(ולא משנה אם אתה מדריך או אבא לשמונה... זה היה בכללי)

בס"ד

 

רוב הזמן של הנוער מושקע בלהתלונן על זה שהלימודים לא משאירים להם זמן לדברים אחרים.

 

פשוט, כששואלים אותם מה הם עשו עם הזמן שלהם, הדבר היחיד שהם זוכרים, כי הוא לא היה סתם בזבוז, זה שהם למדו. ולכן הם חושבים שכל הזמן שלהם התבזבז על הלימודים.

בס"ד

 

לא קראתי את הקטע אבל רציתי להעיר על מה שכתבת

לפעמים ללמוד מתמטיקה זו עבודת ה' גדולה יותר מאשר ללכת להפגנה או לאסוף תרומות

 

כשאת עושה את כל זה את באורות

את מרגישה כל כך גדולה ושווה

ואיזה יופי

 

וללמוד זה כזה אפרורי ומדכא ומי רוצה את זה בכלל?

 

אז זהו שלא.

 

לדוגמה את רוצה להיות מורה לתנך

את יכולה ללמד אהבת התורה אהבת ה' להפיץ ערכים חשובים נורא

אפילו מחוץ לשיעורים לעשות כל כך הרבה עם התלמידות

אבל מה?

אם לא תלמדי היום מתמטיקה

אם לא תשבי בכל הרגעים האפורים האלה

שרקים כל כך מאורות של צדיקות

לא תוכלי להגיע למקצוע

לא תוכלי לעשות טוב

 

שלא תביני לא נכון

אני הכי בעד התנדבויות

ובעד לצאת ולהשפיע ולעשות כמה שיותר

אבל לזלזל בלימודים יש בזה קצת הסתכלות צרה

שהרי העתיד כולל בתוכו רגעי הווה קטנים 

שהם כמו כל דבר דורשים מאיתנו.

 

אז לדעתי יש עבודת ה' במתמטיקה

 

(לא קשור אליך

נזכרתי פתאום שאדם חכם אמר לי את זה לפני שנה וצחקתי עליו

אז סליחה על ממוצע ציונים ותודה @נפתלי הדג )

ושוב, הקטע הזה בכוונה מוקצן.

כדי שנבין, לא כדי שנבלה ימים שלמים מחוץ לבית.

תקראי את התגובה הזו- /Forum/Forum.aspx/t725219#7959864

בס"ד

 

אני חושבת שזה תלוי אדם

היו אצלי בנות בכיתה שבאמת היו משועבדות ללימודים

וכתוצאה מזה נפגע הצד ההתנדבותי

ויש אחרות ששמו גז על המקום ההתנהגותי וזלזלו בלימודים

ועכשיו לקראת הסוף יש להן בעיות

 

בעיה לעשות חלוקה גורפת

וקשה למצוא איזון בריא

אני מקווה שאת תצליחי למצוא כזה בזמן שנשאר לך ללימודים

כל מילה, קראתי את הקטע ההוא והתעצבנתי, תודה שחסכת לי את הצורך להגיב, כי זה היה יוצא לא טוב.

ותודה גם בלי קשר

אבל לפי מה שאתה אומר הרבה דברים לא היו קורים. אם ר' עקיבא היה ממשיך לעבוד את ה' בשגרה ולא היה עושה מהפך גדול- לא היה ר' עקיבא. זה רק דוגמא..

רוב המהפכות הגדולות התחילו אצל נוער אידאליסטי. ברור שלא כולם נועדו להיות מחוללי המהפכות אבל הלימודים והעומס אולי מונעים הרבה דברים...

ברור שאפשר לוותר על כמה בגרויות ולתת לנוער לפעול יותר- כי עם האנרגיה והדברים הגדולים שהנוער עושה בתור נוער, הוא ממשיך בתור מבוגר לעבוד את ה' בשגרה. השנים האלה אלו השנים שהבנאדם צריך להכין את עצמו להיות מבוגר טוב.

 

אבל אולי זה כמו שכר פסיעות- שכר בגרויות... השכר עולה עם רמת הקושי של הבגרות הקרובה....

 

 

 

אבל אני עדיין מאד מתחברת לקטע,

גם אם יוסי גרין היה כותב אותו.

(סתם עלה לי יוסי גרין...)

אשכרה.