מלפרש את התורה לחיים שלנו, וללמוד מכל מילה בה מה לעשות ברגע הזה...

במיוחד תהילים. אם שמים לב, אפשר להתחבר בכל זמן ולכל פרק. דוד המלך היה משורר-על.

 

אני רוצה שיצא לי לטעום מזה יותר

אני לא יכולה לשקר,

בשבילי הכי מתוק זה דף תורה...

חח

וגם לשנות את המילים

איפה ההיא עם המבחן על הזכויות?!

סתם זרקתי משפט לחלל האוויר

בעז"ה ... שנזכה

בס"ד

 

אין שום דבר יותר מתוק מדף גמרא. כלום!

 

וממילא, זה מתוק יותר מהדף ההוא שלך.

אין לך מושג כמה אני רוצה ללמוד גמרא...

 

(אנשים, לא לצעוק עלי. ככה קיבלתי מהמשפחה, נשים לא לומדות גמרא. ואני לא מתכוונת לדון על זה)

בס"ד

 

מזה שאת לא לומדת גם אנחנו נכעס עלייך..

 

לגיטימי.

למעשה.

 

 

בעיקר רמב"ם.

שצועקים על החברותא והוא צועק בחזרה, ואז יש מיילך יפה בסוף.

למה שבוע עבודות למה?!

אני סולד מעיון שהוא רק לשם הפלפול

הוא לשם לימוד התורה.
אני מודע לבעייתיות בזה, אבל זה עונג גדול.
ההפסד כולו שלך

ביהדות "חכם" זה ההפך מרשע לא מטיפש.
כל העניין בלימוד הוא לדעת מה לעשות.

זזתי ללמוד

גם לחשיבה תיאורתית ללא השלכה מעשית יש חשיבות.

המדע הוא דוגמה בולטת לכך.

תגליות ששינו משמעותית את העולם התגלו בזכות אותם אנשים שחשבו לשם חשיבה.

 

אני לא בטוחה שאפשר להקביל את זה לחלוטין ללימוד תורה,

אבל עדיין, יש בלימוד כזה ייתרון.

מבחינה מהותית נדמה לי שאתה צודק,

אבל אסטרטגית, התפלפלות יכולה להוביל למציאת פתרונות מעשיים לבעיות הלכתיות בטווח הרחוק.

 

מה שכן, יש סדר עדיפות בלימוד - קודם כל מה שיש לו השלכה מעשית, ואח"כ התפלפלות.

(העיקרון הזה יכול לבוא לידי ביטוי בנתח הזמן שאתה משקיע בכל דבר).

יש התפלפלויות שהיו נראות חסרות טעם, ובהקשר של טכנולוגיה לדוגמא הן היו רלוונטיות מאוד.

 

אין לי דוגמה, אבל אני כמעט בטוחה ששמעתי על מקרים כאלו.

שכבר הייתה בעייה, אלא שהתפלפלו לשם פלפול, ורק לאחר מכן התברר שיש לזה השלכות.

נכון שיש מקרים כאלה פה ושם בגמרא.

אך זה לא מה שאנשים עשו מהבוקר עד הלילה..

 

ועוד בעיה שזה גורם לאנשים להתרחק מסברות ישרות ופשטות ותמיד לחפש איזה משהו מפוצץ.

כמו לדוגמא בערב פסח שחל בשבת.

כמה נכתב על מה עושים בסעודה שלישית..לאכול שני סעודות לפני סוף זמן אכילת חמץ,מצה מבושלת..

במקום להגיד שכנראה חז"ל לא תיקנו סעודה שלישית על לחם בשבת זו כמו שהרב קאפח אומר.

 

 

 

 

 

 

 

 

@הדרכה

לכן לא צריך לזלזל באנשים שכן רואים בזה טעם.

כפי שכתבתי, אם ההתנגדות שלך היא לחוסר האיזון שזה עלול ליצור - לגיטימי, אבל יש עניין בדבר עצמו.

 

נכון שלפעמים זה מביא למצבים מגוחכים כמו זה שתיארת, אבל לפעמים זה גם מביא הרבה ברכה (לדוג' בשואה, היו סיטואציות בלתי שגרתיות בעליל שאילצו את הרבנים למצוא תשובות לשאלות שבד"כ היו נכנסות להגדרה שלך).

בודדות הישיבות שלומדות אליבא דהלכתא.

אני לא בטוח מה הן התוצאות שאת מכוונת אליהן, אבל בהנחה שהן הלכתיות - רב חיים מבריסק הדגיש והבהיר ששיטת הלימוד שלא היא מנותקת מההלכה ולא פוסקים לפיה. לצערי, לא ממש הקשיבו לו, והרבה מבעיות הדור שלנו נובעות מבריסקאיות ופלפול סתמיים שתלמידיו ותלמידיהם הכניסו לפסיקת ההלכה.

 

חשוב ללמוד הלכה, ומחשבה וכל ענף ומקצוע בתורה. אני אישית מאמין בלימוד של כמה שיותר ענפים (מלבד, אולי, תנ"ך) שנובעים מתוך לימוד הגמרא. עיון קל בכתבי הרב סולובייצ'יק מדגים איך אפשר לעשות את זה במחשבה, הלימוד ההעיוני אליבא דהלכתא וכו'.

כל זה לא מוריד מחשיבותו של לימוד הפלפול שאמנם לא מביא תוצרים לחיים, ולכן אסור שיכבוש את כל הלימוד, אבל נוכחותו חשובה.

 

(אם היו נותנים לי לקבוע שיטת לימוד, הייתי שואף לשיטה בדיוק כזו - לימוד של סוגיה [אפילו סוגיות בודדות בזמן] שיכיל בתוכו כמה שיותר מענפי התורה, כולל מחשבה הלכה וכדו' ברוב סדר בוקר וצהריים, סדר ערב היה מוקדש לבקיאות ושאר סדר צהריים היה מוקדש ללימוד חופשי כלשהו.)

 

@די"מ

ההעמקה בגמרא היא ייחודית, אי אפשר להשוות לימוד אחר.

מעבר לזה, לימוד העיון מקנה לך ראיית עולם וצורת מחשבה של תורה, דבר שאני לא חושב שנקנה באותה צורה בלימוד הלכה.

אבל לבנתיים תסביר לי מה זה "מחשבה של תורה"

אבל צורת התפיסה של הדת, ההלכה ומקומה השתנו לחלוטין אחרי שנחשפתי לבפנוכו של העיון. לא סתם ביינישים משתנים שהם נכנסים לישיבה, כל התפיסה של החלקים ה'יבשושיים' משתנה.

סדרי עדיפויות ואיך הדברים עובדים.

הרבה יותר

וזה הצלצול שלי כרגע.

וואי. כמה נחמד לשיר את זה כל היום

מוחאחאחאחא!!

 

לך תלמד ותוציא את זה מהראש

נגיד אחרי שלומדים ברכות אז תקועות בראש כל הבקשות אישיות אחרי התפילה ותפילות קצרות שמשובצות לנו בסידור במהלך השנה או תפילת הדרך מולחן כמו ששרו באולפיזמון לפני המון המון שנים

קצת יותר מושך, אהה וגם שוקולד

אשכרה.