אבל אני לא אוהבת שאנשים לוקחים דברים בזלזול.
נגיד שאני אומרת דברים רציניים ולוקחים את זה כהומור.
אבל אין מה לעשות בעניין.
אז אני פשוט אתעלם מאנשים לא בוגרים, ודי.
אבל אני לא אוהבת שאנשים לוקחים דברים בזלזול.
נגיד שאני אומרת דברים רציניים ולוקחים את זה כהומור.
אבל אין מה לעשות בעניין.
אז אני פשוט אתעלם מאנשים לא בוגרים, ודי.
הומור זה דבר טוב , אבל תלוי מתי ואיפה.. ויש כאלה שלא מודעי לעניין הזה!
חפשי את העמוקים והטובים. חבל להשקיע אנרגיה ברדודים. ליצנות אחת דוחה מאה תוכחות...
..מיכל =>אחרונה[יש גם הרבה שלא- זה לא סותר]
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)