אני מדברת עם ה' וזה תודה ודיבורים ולפעמים איזה שיר גם אבל זה בכלל לא מגיע לי לשעה וגם לחצי שעה רק לפעמים.ויש לי מלא מה להגיד אבל זה לא כ"כ יוצא או שאני שוכחת..
אממ.וכשרבנו אמר שצריך שעה התבודדות הוא לא התכוון ל60 דקות,נכון.?
אני מדברת עם ה' וזה תודה ודיבורים ולפעמים איזה שיר גם אבל זה בכלל לא מגיע לי לשעה וגם לחצי שעה רק לפעמים.ויש לי מלא מה להגיד אבל זה לא כ"כ יוצא או שאני שוכחת..
אממ.וכשרבנו אמר שצריך שעה התבודדות הוא לא התכוון ל60 דקות,נכון.?
ולא רק לך זה קשה 
לי די ברור שהכוונה "זמן" ולא 60 דקות.
אחרת היה יכול לומר "איזה זמן", ובפרט כשאמר "שעה או יותר" משמע ששעה זה זמן קצוב
ולא סתם זמן
(ועיינו בתורה ח' שם רבינו כותב ששעה זה אחד מ12 ביממה ובכל שעה יש תתר"ף חלקים)
דוידיבכל מקרה בספרים ( למשל הרב ארוש)
מופיע כל העניין של התבודדיות ארוכות
( אני זוכר שניסיתי 6 שעות{ בערך הצליח}
בשביל כרטיס לאומן ( לא הצליח בכלל אותה שנה לא טסתי..
ממש לא כולם מסכימים שזה כזה דבר רצוי וטוב.
עוד ניסיון של כל מיני מטורללים והזויים לסלף את ברסלב
ואמר: שרצונו שיהיה לנו כל היום כולו התבודדות, ולבלות כל היום על זה, אך לאו כל אדם יכול לקיים זאת. על כן בהכרח לצוות להם שיהיה להם על כל פנים איזה שעה התבודדות, כי גם זה טוב מאד. אבל מי שלבו חזק בה', ורוצה לקבל עליו על עבודתו יתברך באמת, רצונו שיהיה לו כל היום התבודדות. והזכיר אז מאמר חכמינו, זכרונם לברכה (ברכות כא): 'ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו':
(ליקוטי מוהר"ן ח"ב צו)
פעם אחת היה מדבר עמנו, והיה מרבה לדבר אז מענין מעלת ההתבודדות, והיה מפליג מאד בשבח מעלת גדלת הנהגה זו. ואמר שאי אפשר לצוות לאנשים שינהגו הנהגה זו כי אם שעה אחת ביום, כי אי אפשר להכביד עליהם יותר. אבל באמת היו צריכים שיהיה להם כל היום התבודדות.
(חיי מוהר"ן תלח)
אני רחוק מזה אך הלוואי שנזכה
ובסופו של דבר זו המטרה...
אם את ממש לא מצליחה אז עדיף שתעשי חמש דקות ותתמידי בזה מאשר שתעשי שעה יום יומיים ואז תפסיקי.
והעניין של שעה לדעתי זה לא 60 דקות על השעון ואם שנייה פחות זה לא נחשב
אלא פרק זמן משמעותי אבל מי שמתבודד 3 דקות שלא יחשוב שזה נחשב שעה התבודדות (למרות שגם זה מעולה)
לעמות זאת מי שמתבודד 50 דקות, זה נחשב שעה (כמו שעה זמנית)
מי שחושב במונחים של "אסור" ו"מותר" ו"צריך" ו"לא צריך" שיעשה לעצמו טובה ויתרחק מתורת ברסלב, כי תורת ברסלב מאוד לא תתאים לצורת החשיבה שלו והוא תמיד יתקע בקטע שהוא לא יודע מה לעשות .
סביר להניח שרבי נחמן רצה שאנשים יעשו התבודדות שעה.
זה מה שהוא רצה.
מה הוא לא רצה?
קודם כל הוא לא רצה שאנשים לא יתבודדו בכלל , בגלל שהם לא מסוגלים להתבודד שעה.
עוד דבר שהוא לא רצה זה שאנשים יעוותו ויסלפו את ההתבודדות עם כל השיטות האלו של המחזירים בתשובה בסגנון "תודה, סליחה, בבקשה". אלו שטויות במיץ ולא התבודדות.
אז קודם כל,
אפשר לסמוך בעניין הזה על אותם אלו שאמרו שבהתבודדות, כל דבר יותר טוב מכלום.
גם מי שעשה בקביעות זמן יותר קצר , ראה בזה ברכה גדולה , יותר ממי שעשה התבודדות חגיגית של שעה , פעם בכמה שמיטות.
מעבר לזה, ניתן וראוי לעשות "אימון" בעניין הזה, לראות איפה קשה ואיפה קל , מתי מתליחים ומתי נכשלים ולהשתמש בכלים האלו כדי להשתפר.
הייתה לפני שנתיים סדנת התבודדות מצויינת לנשים באזור המרכז ושם דיברו בין היתר גם על הנושאים הללו.
וזה כתוב בליקוטי מוהרן את סדר ההתבודדות ובאמת הוא כזה... צריך להתחיל בתודה... להודות על הכל, ואז לבקש סליחב וכו ואז גם לבקש בקשות וזה.. וזה גם מאוד הגיוני שזה הסדר...
הגיוני... יכול להיות שגם טעות.. אבל בחייאת..
הן הודאה על העבר הן בקשה והן סליחה. הטעות היא להפריד את ה" הן הודאה על העבר..." מהמשפט הפותח (להשיח את כל אשר עם לבבו) ולהפוך את זה לסדר. ברגע שאדם מתבודד על פי סדר הוא לא משיח את אשר עם לבבו אלא את אשר המפורסם הכניס לו לפה בשביל לחצוץ בינו לה' (סלח לי על החריפות).

).אבל יש מי שסובר אחרת.
למשל יש רב ידוע שחושב שהכוונה במילה שעה היא 6 שעות שכל אחת 60 דקות
יש גם מי שסובר שהכוונה לשעה - שעה קלה, דהיינו 2-3 דקות
הצד השווה בין 2 הדעות הן ששתיהן מסלפות את כוונת רבנו
אני לא שולל התבודדות של כל היום כולו (יש דיבור של רבנו שמשבח את זה מאד), ואני גם לא שולל התבודדות של פחות משעה (אפילו מעט זה טוב כידוע)
אבל מראש להגיד שרבנו לא התכוון שעה באמת, זה סילוף של דבריו
וכפי שכתב/ה כאן liat:
סביר להניח שרבי נחמן רצה שאנשים יעשו התבודדות שעה.
זה מה שהוא רצה...
אפשר לסמוך בעניין הזה על אותם אלו שאמרו שבהתבודדות, כל דבר יותר טוב מכלום.
גם מי שעשה בקביעות זמן יותר קצר , ראה בזה ברכה גדולה , יותר ממי שעשה התבודדות חגיגית של שעה , פעם בכמה שמיטות.
העניין של ההתבודדות זה להיכלל באור אין סוף. יש עבודת ה' בהדרגה ובמידה על פי שולחן ערוך ובמקביל רבנו מלמד אותנו לפתוח ערוץ ישיר לאור אין סוף. להסתכל על השעון זה להכניס את זה להדרגה ומידה. שעה זה בפירוש לאו דווקא. מי שלא יכול להיכלל כל היום באור אין סוף שלפחות יעשה את זה פעם ביום (ומובן שגם זה לא דווקא) שיישאר לו הרשימו לכל היום. מפורש בחיי מוהר"ן שכל העצות של רבנו זה לא בדווקא.
די"מברור שאין קטע להסתכל על השעון, ולהגיד: טוב, נו, יש לי עוד 2 דקות... מה אני מדבר בזמן הזה
אבל שעה זה פרק זמן מוגדר יחסית, ולא כל 5 דקות נחשבות שעה התבודדות. (למרות שזה גם נפלא)
כך כתוב בשיחות הר"ן רלה "ואמר אז שאין שום דבר שיהיה חיוב בדוקא ואם לאו וכו'. רק אם יוכל - יוכל ואם לאו - אנס רחמנא פטרה וכבר מבאר זאת במקום אחר"
שיחות הרן כז "אף על פי שהאדם צריך להיות זריז גדול מאד מאד בעבודת ה' להזדרז מאד בכל עת ובכל שעה לעשות הרבה בעבודת ה', כי עיקר הוא העשיה, ללמד הרבה ולעשות מצוות הרבה ולהתפלל ולהתחנן הרבה לשפך לבו לפניו יתברך, וכיוצא בזה שאר עניני עבודת ה', אף על פי כן אל תהי נבהל כשאתה רואה בספרים קדושים עניני עבודות הרבה, אל תהי נבהל מפני זה לאמר מתי אוכל לקים אחת מהנה מכל הענינים הללו, מכל שכן כולם. כי צריך לבל יהיה מבהל לחטף הכל בבת אחת. רק לילך בנחת בהדרגה מעט מעט. ולא שיהא מבוהל ומבולבל שרוצה לקים ולחטף הכל בבת אחת ומחמת זה נתבלבל לגמרי, כמו שיש בשרפה חס ושלום שמחמת הבהלה חוטפין מה שאין צריכין. רק צריך לנהג בהדרגה בנחת מעט מעט. ואם לפעמים אין האדם יכול לעשות כלל בעבודת ה', מה לעשות אנס רחמנא פטרה. וירגיל עצמו לכסוף ולהתגעגע ולהשתוקק תמיד אליו יתברך כי ההשתוקקות והכסופין בעצמם הם דברים גדולים מאד ורחמנא לבא בעי."
ציטוט משיח שרפי קודש ה-שיא
כְּשֶׁשָּׁאַל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אֶת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל מַדּוּעַ בְּדִבּוּרָיו בְּגֹדֶל מַעֲלַת הַהִתְבּוֹדְדוּת וְחִיּוּבָהּ מִדֵּי יוֹם, כַּמְבֹאָר בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ, אֵינוֹ מַדְגִּישׁ אֶת זְמַן הַהִתְבּוֹדְדוּת, דְּהַיְנוּ קְבִיעוּת שֶׁל שָׁעָה אַחַת מִדֵּי יוֹם, כְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, רַק מַרְחִיב הַדִּבּוּר עַל עֶצֶם מַעֲלָתָהּ וְחִיּוּבָהּ, וְעָנָהוּ מִשּׁוּם שֶׁחוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא כְּשֶׁיִּשְׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ שֶׁצָּרִיךְ לְקַיְּמָהּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה יֵחָלֵשׁ דַּעְתּוֹ כְּלָל מִלְּקַיְּמָהּ, וְאַף אִם יְקַיְּמָהּ יֵחָלֵשׁ דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא קִיְּמָהּ כַּהֹגֶן, וְשֶׁמָּא מִתּוֹךְ כָּךְ יַנִּיחֶנָּה לְגַמְרֵי, עַל-כֵּן מַרְחִיב הַדִּבּוּר רַק מִגֹּדֶל מַעֲלַת הַדָּבָר וְחִיּוּבָהּ לְפִי דַּעַת רַבֵּנוּ, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן לְרֹב הַתְּמִידוּת בְּקִיּוּמָהּ יְקַיְּמָהּ הַמְקַיְּמָהּ בִּשְׁלֵמוּת וְכָרָאוּי, וְכִרְצוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל.
וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...
יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו
מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?
היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!
אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל! על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.
מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה
אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס"
יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך
להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי
תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס
השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?
לפני שאשלח אגיד מה שאלתי ובקשתי.
1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?
2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .
וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן
אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?
שכוייח...
אף פעם לא הייתי אצל רבנו.
ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..
קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.
ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.
האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?
כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.
רעיונות? מחשבות? הגיגים?
תודה!