בס"ד
|משועשע|
אז כרגע סיפרתי את אח שלי הקטן
ויותר משהיה נחמד להוריד לו את השיער
היה כיף לראות את המבט המלא אימה שלא כל פעם שנגעתי לו בשיער

כישוף כושלבס"ד
|משועשע|
אז כרגע סיפרתי את אח שלי הקטן
ויותר משהיה נחמד להוריד לו את השיער
היה כיף לראות את המבט המלא אימה שלא כל פעם שנגעתי לו בשיער

מסכן
רייצ'ל=)
פינג.בס"ד
(סיפרתי ממש קצת והשאר אח שלי הגדול עשה)
זה כשהוא בא להראות לי איך הלך להם
הסתכלתי עליו ומלמלתי הוא הוריד לך את הפוני
והפצפון הנהן בהתלהבות עד שאמרתי שזה מדגיש את הקמטים במצח שלו

מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)