גם אנחנו היינו בסרט הזה... אומנם לא כל פעם, אבל נפלנו בפעמיים אחרי החתונה כן, אז אני ממש ממש מבינה את התחושות והתסכול. אני כותבת לך מה עזר לנו- מקווה שיעזור גם לכם

דבר ראשון, חשוב מאוד מאוד מאוד בשביל לחזור בתשובה זה לקחת אחריות על המעשה. אני לא באה לזלזל באהבה שלכם, אבל הפתיחה הזאת שמתרצת לכאורה את המצב "בעלי ואני קשורים זה לזה מאוד מאוד. ולכן מאוד קשה לנו כשאנחנו אסורים. מאוד מאוד ברמה שלא היה פעם אחת שלא נפלנו בזה." היא שורש זה שלא מצליחים לקום ממנו. 

דבר ראשון, צאו מנקודת הנחה שיש המוווווווון זוגות שאוהבים אחד את השני וקשורים אחד לשני מאוד לא פחות מכם, ועדיין הם מצליחים לשמור דיני נידה. למה זה כ"כ חשוב? כי ברגע שיש איזשהו תירוץ אפילו הכי קטן בעולם- זה הנשק הכי חזק של היצר הרע. גם אני הייתי בטוחה שמאז בריאת העולם ועד היום לא היה זוג שהיה מאוהב וקשור כ"כ כמוני וכמו בעלי, ולכן היה לי ברור שזה שאנשים מצליחים לא ליפול זה רק כי הם לא עומדים בנסיון כמו שלנו....

זה שקר!!!!! 

אז זה הדבר הראשון שתכניסו לעצמכם לראש, זאת מצווה קשה מאוד, ועדיין היא אפשרית לכווווווולם.

ברגע שתכירו בחטא, ותכירו באחריות הבלעדית שלכם לחטא, ותגידו לעצמכם 100 פעמים שזה שנפלתם זה כי לא מספיק התאמצתם לא ליפול- זה מה שיתן לכם בכלל את הכוח לנסות שוב ושוב...

לגבי מה לעשות בפועל, בעיני הדבר שהכי עוזר זה יראת החטא ויראת העונש. לחשוב כל הזמן על העונש (כמה שזה תינוקי...) ועל ההשפעה של החטא על הנפש שלכם ועל הנשמות של הילדים שלכם.  נכון, זה עושה אווירה לא ממש נעימה, אבל תחשבי  מה את מעדיפה? רגע של אי נעימות או תחושה מגעילה שתלווה אותך אח"כ עד המקווה? 

אני כל פעם הייתי חושבת בראש שלי שכרגע אני בשביל בעלי כמו אישה זרה (כמובן לא באמת!!) ואז הייתי חושבת על זה , מה הייתי עושה אם הייתי יודעת שבעלי עכשיו נמצא במצב שהוא עומד ליפול עם אישה אחרת, האם גם הייתי מרגישה לא נעים לעצור אותו??? כנראה שלא. ומתוך התחושה הזאת, היה לי יותר קל לעצור ולהיות קצת שוטרת... כמובן לעשות את זה בנועם ועם חיוך והמון מילות אהבה אבל להיות יציבה! 

תדעי לך שאחרי פעם אחת שמצליחים זה נותן המון המון כוח לפעמים הבאות....

בהצלחה!!!!

תזכרי שאם באמת אכפת לך מבעלך את אמורה 'לשמור עליו', כן, זה לא סוד שהיצר של הגברים חזק בהרבה משל האישה ובשבילו זו מצווה בהרבה יותר קשה אז במקום להיסחף אחריו לעצור את זה ולהגיד: "די, זה אסור"- לא מתוך תקיפות אלא מתוך צער של "אנחנו חוטאים וזה מצער אותי, מצער את הקב"ה".

אני ממש מבינה אותך כי גם אנחנו היינו בסיטואציות דומות, לא הגענו למצב שלכם אבל כמעט... וזה אח"כ נותן תחושה נוראית שאני לא שולטת בעצמי, ואיך אפשר לעבור על עבירה כ"כ חמורה?!

אז אחרי כל ההקדמה לסיכום:

* לזכור שזה לטובתו של בעלך! אם את באמת ובתמים אוהבת אותו אז את לא רוצה שהוא יענש על כך בשמים חלילה.

* ללמוד יחד ולשנן הלכות נידה- אפילו שמכירים את זה בע"פ- זה מחזק.

* לזכור שאנחנו קטנים ולא מבינים הכל, ולא מבינים מה הסיבה לכל המצוות והגזירות. לקיים מתוך אמונה תמימה.

* לפני שנאסרים לשנן ביחד 'אנחנו לא נופלים הפעם..!'

* לשתף את בעלך בתחושות שזה מצער אותך כל פעם אחרי הנפילה.

* משהו שעזר לי- לא לתת תחושה של 'אתה אשם בזה', כי זה באמת כמו שוטרת דת.. אלא  'אנחנו נופלים, אנחנו צריכים להיזהר, אנחנו...' (למרות שבתכלס הבעל גורר את זה ראשון)

* כמובן, להתפלל על זה!!! ה' תעזור לנו שהיצר הרע לא ישלוט בנו, אני רוצה להיות יהודיה טובה וכו'.

* לזכור שמבחינה רוחנית זה פוגע בילדים שלכם!!!

מקווה שיעזור... בהצלחה!

אצלנו מה שעזר לי אחרי הלידה זה להוסיף הרחקות משלנו:

אין נשיקות באויר. יש כובד ראש ורצינות - בהתנהגות, בדיבור, בבחירה של נושאים לשיחה.

מצמצמים את הפתיחות לרמה של התקופה של הדייטים - עד כדי כך. כמובן שלא מקצינים לכיוון של זרות חס וחלילה כבוד וחיבה 

אחרי לידה, כשזו תקופה ארוכה שאסורים, אני ישנה עם התינוק בחדר השינה שלנו ובעלי ישן בחדר אחר כדי להקטין את המתח שנוצר משינה משותפת.

ועוד כהנה וכהנה הרחקות. העיקרון הוא למנוע מצבים של קירבה מלכתחילה.

כמובן שלא מקצינים לכיוון של זרות, מצד אחד מחייכים זה אל זה ומשוחחים, אבל האוירה צריכה להיות יותר זהירה.

מקווה שיענו לך כאן לגבי מקורות ללימוד שורשי המצווה עבור בעלך - אני מבינה ומכבדת את הצורך הזה שלו (כמובן בלי לתת לגיטימציה לנפילות). זה מעיד על עמקות.

בהצלחה רבה. 

זה לא ממש הרחקות משלכם, זה כתוב גם בספרי הלכה-

אסור לתת נשיקה באוויר.

אסור להיות יותר מידי בקלות ראש.

וזה כ"כ מובן למה יש הרחקות כאלו, כי הנה אנחנו בעצמנו מספרות פה ש'רק נותנים נשיקה באוויר... ולאן זה מגיע'

(כמובן לישון באותו חדר כן מותר)

תשמעי, לנו היתה תקופה של כמעט שלושה חודשים שבהם היינו אסורים, ממש אחרי החתונה. לא משנה למה.

זה היה כמעט בלתי נסבל ומתסכל ומייאש וכו' וכו'.

מה שעזר לנו לעבור את זה, בין השאר, זו ההרגשה וההכרה שמה שנמצא בינינו, במרחק הקטן הזה שמפריד, זה הקב"ה בכבודו ובעצמו.

אם מכניסים אותו לתמונה, אז הראיה קצת משתנה ונהיה יותר קל.

בהצלחה..

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

תודה רבה על השיתוף!

המון נחת והתאוששות קלה❤️

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!