ומצבות
ושקט
ואזכרות
והלוויות
והתגעגעתי אליה ממש
ומה שכתוב על המצבות לפעמים ממש ממש מצחיק
מעניין מה יכתבו על המצבה שלי?
ואחרי האזכרה היתה סעודה ממש ממש נחמדה
עם אנשים נחמדים
ובדיחות שחורות זה הורג מצחוק 
ולא היה חם בכלל
ומזל שאין לי ווצאפ כי ככה אני מתקשרת עם אנשים
וללכת לקניון עשר דקות לפני הסגירה זה דבר ממש מטומטם
ומחר יש משהוא גורלי ממש אז תחזיקו אצבעות
ואני צריכה ללכת לישון כבר
וכבר לא באלי
שחקניתולקראת ערב
וכשאני אחזור הביתה למחשב אני יעדכן אותך איך היה , אם בכלל
זה עדין לא קרה...
שימחתלב שבור!
קול דממה
נפגשתי עם המקום הזה יותר מידי לאחרונה.טובי =][=מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
