וויז דה סאונד אוף מיוזיק
(אה אה אה אה)
וויז סונג זיי אר סאנג,
פור א סאווזן יירס
(אה אה אה אה)
(איי דונט ריממבר דה וורדס)
מיי הארט וונטס טו ביט
ליק סה ווינגס אוף זה בירדס זאט רייס
פרום דה לייק טו דה טריס
(טו דה טריס)
מיי הארט וונטס טו סיי
לייק זה צ'יים זאט פלייייייי
פרום א צ'רצ' און א בריז
טו לאף לייק או ברוק
וואן איטס טריפס אנד פול
אובר סטונס
און איטס וואי
(און איטס וואי)
איי דונט לייק סונגס אין אינגליש
רק חברה שלי יודעת יפנית. לא היתה לי סבלנות ללמוד ממנה
כולם זה לא עברית
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
