למעשה זה גם נושא הלכתי שיש סתירה בין המובא בספרי "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל..." למשנה בהוריות שאם אדם יודע שבית דין טעו אסור לו לציית להם.
יש את אור אין סוף שמעבר למילים שרבנו הקדוש מאיר בנו ואת זה צריך לקבל גם דרך תלמידים אמתיים שיכולים להקרין לנו אור זה. כשאנחנו רוצים עצה כדאי שנבקש מהתלמידים שהאירו לנו את האור של רבנו הקדוש ולקבל את דבריהם. כל זה לא נוגע לדעותיהם בכל מיני נושאים שהם מסיקים מדעתם. חזרה להלכה: אם בית הדין אומר לאדם: אנו יודעים שההלכה היא X. למרות זאת אנו אומרים לך לעשות Y כהוראת שעה. זו לא מסקנה אלא הארה מאור אין סוף שהם לא יכולים לנמק בגלל החלל הפנוי ממילים. כאן הוא חייב לשמוע להם.
בקיצור: אנחנו לא חייבים לחפש את התלמיד שאנחנו מסכימים אתו על הכל וגם לא צריך להסכים אתו בכל מה שנוגע לדעותיו. צריך לחפש מהתלמיד את העצה הספציפית למצבנו ולקבלה.
