בס"ד

את לא היחידה עם קשיים של אמונה באהבת ה' כלפייך:

לא סתם ה' שלח לנו את רבי נחמן ותורתו.

הכי חשוב לא לוותר להמשיך להקפיד על התבודדות עם ה'(שהבנתי שאת עושה) וללמוד תורה מחזקת ומרפא:

בגן האמונה - הרב שלום ארוש

בשדי יער - הרב שלום ארוש

משיבת נפש - רבי נחמן מברסלב

תשוב תחייני - הרב יהושע שפירא שליט"א

"ישראל קדמו לתורה"

כלומר ישראל אהובים מצד עצמיותם לא משנה מה יעשו = גם אם חלילה יעשו עבירות.כמובן שזה לא מתיר לעשות עבירות.

ה' אוהב אותנו ללא תנאי ורוצה לעזור ולתת שפע ברוחניות ובגשמיות גם לנברא הגרוע והקטן ביותר - רבי נחמן אומר זאת בפרוש.

וכן הוא אומר שצריך האדם להיות עקשן בעבודת ה' יהיה מה שיהיה להמשיך להתפלל(שעה התבודדות עם אבא בכל יום) - סוף כל סוף כל התפילות יועילו.

גם על האמונה כמובן צריך תפילה.

משהו שחשבתי עליו לא מזמן:

אם רק נרצה להיות מלאי אמונה בה'/עובדי ה' בכזאת אמונה וכו' וכו' כמו צדיקים רבים שפוגשים ביום יום היתכן שזה יבוא לנו ככה סתם?

אלא

אם נשקיע זמן ללמוד תורה מתאימה לנו ונתפלל לה'(=ליישם) שנקיים את מה שלמדנו,ב"ה תהיה התקדמות.

אבל בלי לעשות שום מעשה = מאוד סביר שלא תהיה התקדמות.

מה עם ללמוד 15 דקות ביום:

"תשוב תחייני" של הרב יהושע שפירא שליט"א

בגן האמונה/בשדי יער....

וליישם את הדברים.

ה' איתנו

הבא ליטהר מסייען אותו.

ולפעמים מצליחים להוציא תפילה נרגשת מהלב לה' מרוב הרגשה ש "די באמת אין מי שיכול לעזור לי חוץ מימך אבא" ובאמת מרגישים שיפור(אע"פ שההרגשה יכולה לחזור- אבל בהסתכלות כללית אמיתית על עצמנו מהעבר מגלים התקדמות!)

"צריך להיות עקשן גדול בעבודת השם" (תו' מ"ח ח"ב).

ועצה נוספת:

תשתדלי להתנדב זה יעזור מאוד להרגשתך

ביקור חולים

גמילות חסדים

לשמח חתן וכלה

.......

בס"ד

אליקום תור- ובקשו את ה'+מכנסיים קצרות  די"מ

בס"ד

ישנו משל נפלא של המגיד ממזריטש,

על האב שמסתתר מבנו.

האב מסתתר לא בגלל רצון להתרחק, ולא בגלל שהוא לא אוהב,

אלא כי "תענוג תמידי אינו תענוג".  האב מצפה מבנון לחפש אותו, ללכת בעיקבותיו,

להמשיך להאמין באהבתו אליו. קירבה שמגיעה לאחר ריחוק,

ובפרט קירבה שמגיעה לאחר עבודתו של הבן בחיפושיו אחר אביו,

היא מענגת לאין שיעור מאשר האב היה מופיע פתאום מעצמו. ובכוח החיפוש של הבן 

כאשר הבן נמצא עם האב, הוא בטל אליו, הוא נכלל באורו של האבא.

כאשר האב מתרחק, הבן בחיפושיו אחרי אביו,
מוצא את האב בתוכו. הוא מתחיל לחשוב כמו האבא, לחשוב לאן האב הלך,
איפה תהייה התחנה הבאה שלו, והאבא משאיר סימנים בדרך, שהבן יוכל להמשיך ללכת בעקבותיו...

ובנמשל, כשאנו חוות קרבת ה', אנו בביטול, וזו החוויה הכי הכי מדהימה שיש.

באותם רגעים אין לי שום מציאות, ואין בכלל מציאות אחרת, מלבד מלא כל הארץ כבודו. 

אבל לרוב החוויה שלנו היא כשהקב"ה מסתתר מאיתנו, ואנו חווים את עצמינו כמציאות נפרדת מהבורא,

ואז מתחיל הכאב והקושי.

ואומר המגיש ממזריטש, כל עוד הבן זוכר שהאב אוהב אותו,
וכל מטרתו היא החיבור אח"כ,  
וחשיפת הקשר העצמי הפנימי שלא תלוי בקירבה הגלויה,

אז הניצוץ של הגאולה קיים,  ומובטח לבן שימצא את אביו. 
אבל כאשר הייאוש או העצלות, או חוסר האמון משתלטים- אז מתחילה הגלות.

הרבי מילובוויטש סיפר את המשל הזה, אך המשיך אותו בפניה לבורא עולם,

באומרו שהבן מחפש ומחפש וכמה אפשר עוד לחפש?

וממש במילים שלך- כמה אפשר לצפות מבשר ודם, בדור שלנו, דור מלא הסתר?

ומסיים בבקשה ובתפילה לגילוי מלכותו של ה' בעולם.

יקרה,

התפילה שלך, הצימאון שלך לאלוקות, זה הדבר הכי טהור שיש.

אל תתני לשום יצר רע להשתמש בזה ולהחליש אותך.

כתוב שככל שהאור חזק ועוצמתי יותר, כך הקליפה שמכסה עליו חזקה ואטומה יותר.

אור קטן גם וילון קליל יסתיר אותו, אבל יש אעור שמחייב חומות של בטון כדי למנוע מהאור להאיר.

והתפקיד שלנו הוא להמשיך באמונה בתפילה ובציפייה לגאולה האמתית והשלמה.

דעי שכל מצווה שאת עושה מחברת אותך עם הבורא.

כל מצווה היא אור אלוקי שאת מוריד לעולם, והוא סובב אותך כמו חיבוק.

כל לימוד תורה שלך הוא מזון לנשמה, הוא נכנס אל תוך השכל, ואת "תופסת" בשכלך חלקיק מחוכמתו של הבורא,
שנתן לנו את עצמו בתורה "אנא נפשי כתבית יהבית"- אני את נפשי כתבתי ונתתי"- אלו ראשי תיבות של המילה אנוכי. (אנוכי ה' אלוקך) .

והרצון האמתי היחיד שלך הוא הרצון של הבורא-

הגאולה האמתית והשלמה בה "מלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים."

במילים דומות אמר האדמו"ר הזקן  לקב"ה :"לא רוצה את גן העדן שלך, לא רוצה את העולם הבא שלך, רק אותך לבדך".

יש לך את הצימאון הכי טהור ונעלה לאלוקות, ואת המודעות לצמאות הנשמה לאלוקות.

העבודה שלך יקרה, זה לדבוק. להאמין, לבטומ בה'.

לבטוח באהבתו אליו. ולהמשיך בתורה, במצוות להרבות אור בעולם,
עד שתזכי לראות "זה ה' קיווינו לו ויושיענו".

וזהו

השם יברך אותך.

רציתי להגיב.

לא היו מילים שהיו נכונות להגיע ולהכתב לך פה.

ויתרתי.

יצאתי.

הגעתי לזה -

חזרתי במיוחד להקדיש לך.

מתפללת שלפחות המילים המילים האלו יתנו לך הרבה כוחות, ויותר ממה שהן נותנות לי כל פעם מחדש.

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.