)בס"ד
מי זה ה'רבנו' הזה שהם כולם מדברים עליו? ואיך הוא בדיוק יכול לעזור להם?
אם הוא מהחיים היום - איך לא שמעתי עליו ועל הכוחות שלו.
ואם לא - הרי "המתים אינם יודעים מאומה" (קהלת ט ה) ובטח שהם לא יכולים לפעול בעולם שלנו.
רבי נחמן מברסלב.
(אני לא חושבת שצריך דווקא אותו, בלי שום זלזול בו.
אבל 'אורות' אפשר לקבל גם ישירות מהקדוש ברוך הוא)
בס"ד
גם במילים "דורשת קרבתך" היא מתכוונת אליו?
(וגם לא בחסידים שלו. הם יהודים מאמינים)
(וגם לא בצחוק)
ממש אסור לעשות צחוק מאף אחד.
אפילו אם את\ה ממש נגד הדעות שלו\ה.
וסליחה אם פגעתי.
וזהו.
בס"ד
אני לא יכול לזלזל בר' נחמן כי אני לא מכיר אותו, וסביר להניח שאם הייתי מכיר הייתי גם יודע שאין במה לזלזל.
אני גם לא מזלזל באף אחד מהחסידים שלו, ביניהם גם כמה קרובי משפחה שלי, מאותה הסיבה - במי שאני לא מכיר, אני לא יכול לזלזל, ומי שאני מכיר, אני יודע שגם אם יש לו כמה התנהגויות מוזרות ודעות מופרכות במספר נושאים, בשקלול הכללי הוא אדם טוב ואני מעריך אותו.
אבל אני בהחלט מזלזל במה שנראה בעיני כחשיבה עקומה, גם אם את החושב עצמו אני מאוד מעריך.
נשמע לי קצת מוזר...
בס"ד
גדלתי בבית של ליטוואקס ולמדתי בבית ספר של ייקים.
וגם מעט החסידים בחיי לא היו ברסלבים. או יצאו מחיי כשהם נהיו ברסלבים (לא באשמתי, בחירה שלהם).
בערך.
בס"ד
בהתחשב בכך שלמעלה מחצי ממה שאני יודע (לפחות במה שנוגע לקודש) זה גמרא, יש לי תחושה שטעית בכתובת.
יעלויכוח חסר תכלית?
אבל הנה התכלית שלוקמנו ונתעודדבס"ד
הוא יכלה בערך עכשיו
יעלחפרנית בנשמה
סתם אחתמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
