אנשים יש להם כזה מחשבות מה זה,
איך אנשים כאלה שנאמנים לארץ ישראל טסים לאומן, איך זה יכול להיות
אז השיר הזה הוא דווקא על מי שטס לאומן
כדי להכניס לאנשים ללב, לראש להבין
שמי שטס לאומן
זאת המסירות נפש הכי הכי קשה שיש לעשות לארץ ישראל

מי שטס לפולין מוסר את הנפש בצורה הקשה ביותר לעם ישראל??
ולקריבים?
ולהודו?ולכנרת??
ספרי לי שאדע איפה למסור את הנפש למען עם ישראל
בצורה הכי מיותרת והכי לא מועילה....
ברור לך שלא מוסרים את הנפש למען עמ"י באומן נכון?!?
ואם כן מה זה שונה מהקריבים וברלין??
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)