- אני אוהבת ללמוד, אולי אני אעשה אלול? אבל אז זה אומר שצריך למצוא מקום ולוודא את זה עם השירות שלי ואין לי כח להתעסק בזה עכשיו.
-אם נדייק, אין לי כח להתעסק עם כלום עכשיו, אולי זה שביזות סוף שנה, אולי באמת מיציתי ואולי באמת המצב דפוק. אופציה ג תמיד צודקת.
-מסתבר שפגעתי בלי כוונה לפגוע. ולא התנצלתי על זה. טעות.
-מסתבר שפגעו בי בלי שהבנתי שנפגעתי בזמן הפגיעה. נשמע מסובך? לא באמת. אבל אלה החיים שלי, זה חייב להיות מסובך.
-מסתבר שכואב לי עמוק בפנים ולא משנה עד כמה אחייך יפה, זה יצא החוצה. אבל רק ברגעים שאחליט שאני נשברת. כי אני יודעת לשלוט על רגעי השבר. ובאופן כללי טוב לי ואני שמחה. וצריכה להגיד תודה על זה.
-מסתבר ששמחה ודברים טובים שקורים, שמשמחים באמת, יכולים להיות כואבים במקביל. וזה דיוק לנקודה הקודמת.
-אני רוצה כל כך ומפחדת ולא יודעת איך, אז אולי צריך לוותר? אבל מצד שני אסור לי לוותר לעצמי, ואם אוותר עכשיו, אז אוותר לעצמי תמיד, ואז איך אתקדם להיות מישהו טוב יותר?
-למה לעזאזל בסיטואציה הזאת נראה שהדברים תלויים בי? זה לא נראה לי אמור להיות התפקיד שלי בסיפור, מנהל הקרקס, התואיל בטובך לסדר את התפקידים כראוי ולעזור לדברים לקרות בצורה הנכונה?
-אני צריכה למלא לי את היום יותר.
שיר יומי- והלוואי שהייתי מסבירה גם למה.
מִי שֶׁחָלַם לוֹ, וְנִשְׁאַר לוֹ הַחֲלוֹם
מִי שֶׁלָּחַם לוֹ, לֹא יִשְׁכַּח עַל מַה לָּחַם
מִי שֶׁנִּשְׁאַר עֵר כָּל הַלַּיְלָה עוֹד יִרְאֶה אוֹר יוֹם
מִי שֶׁהָלַךְ הוּא לֹא יִרְאֶה זֹאת לְעוֹלָם.
מִי שֶׁהִבְטִיחַ לֹא הֵנִיחַ אֶת חַרְבּוֹ
מִי שֶׁקָּרְאוּ לוֹ הוּא צָעַד בְּרֹאשׁ כֻּלָּם
מִי שֶׁאָהַב לוֹ - עוֹד צְפוּיוֹת לוֹ אֲהָבוֹת רַבּוֹת
מִי שֶׁהָלַךְ הוּא לֹא יֹאהַב עוֹד לְעוֹלָם.
וְהֶהָרִים עוֹד בּוֹעֲרִים בְּאֵשׁ זְרִיחוֹת
וּבֵין עַרְבַּיִם עוֹד נוֹשֶׁבֶת רוּחַ יָם
אֶלֶף פְּרָחִים עוֹד מְשַׂמְּחִים כָּל לֵב בִּשְׁלַלפְּרִיחוֹת
מִי שֶׁהָלַךְ הוּא לֹא יִרְאֶה זֹאת לְעוֹלָם.
מִי שֶׁחָלַם וְהִתְגַּשֵּׁם לוֹ הַחֲלוֹם
מִי שֶׁלָּחַם עַד שֶׁשָּׁמַע קוֹל מְנַצְּחִים
מִי שֶׁעָבַר אֶת כָּל הַלַּיְלָה, וְרָאָה אוֹר יוֹם
הוּא לֹא יָנִיחַ שֶׁנִּשְׁכַּח אֶת הַהוֹלְכִים.
מִי שֶׁהִבְטִיחַ וְזָכָה גַּם לְקַיֵּם
מִי שֶׁהִצְלִיחַ לַחְזֹר מִן הַדְּרָכִים
מִי שֶׁכָּאַב, אֲבָל הֵבִין שֶׁהַכְּאֵב אִלֵּם
הוּא לֹא יָנִיחַ שֶׁנִּשְׁכַּח אֶת הַהוֹלְכִים.
וְהֶהָרִים עוֹד יִבְעֲרוּ בְּאֵשׁ זְרִיחוֹת
וּבֵין עַרְבַּיִם תְּנַשֵּׁב עוֹד רוּחַ יָם
אֶלֶף פְּרָחִים עוֹד מְשַׂמְּחִים כָּל לֵב בִּשְׁלַל פְּרִיחוֹת
הֵם שֶׁיָּעִידוּ, כִּי זָכַרְנוּ אֶת כֻּלָּם.
וְהֶהָרִים עוֹד יִבְעֲרוּ בְּאֵשׁ זְרִיחוֹת
וּבֵין עַרְבַּיִם תְּנַשֵּׁב עוֹד רוּחַ יָם
אֶלֶף פְּרָחִים עוֹד יִפְרְחוּ בֵּין וּבְתוֹךְ שׁוּחוֹת
הֵם שֶׁיָּעִידוּ, כִּי זָכַרְנוּ אֶת כֻּלָּם...
-אם נדייק, אין לי כח להתעסק עם כלום עכשיו, אולי זה שביזות סוף שנה, אולי באמת מיציתי ואולי באמת המצב דפוק. אופציה ג תמיד צודקת.
-מסתבר שפגעתי בלי כוונה לפגוע. ולא התנצלתי על זה. טעות.
-מסתבר שפגעו בי בלי שהבנתי שנפגעתי בזמן הפגיעה. נשמע מסובך? לא באמת. אבל אלה החיים שלי, זה חייב להיות מסובך.
-מסתבר שכואב לי עמוק בפנים ולא משנה עד כמה אחייך יפה, זה יצא החוצה. אבל רק ברגעים שאחליט שאני נשברת. כי אני יודעת לשלוט על רגעי השבר. ובאופן כללי טוב לי ואני שמחה. וצריכה להגיד תודה על זה.
-מסתבר ששמחה ודברים טובים שקורים, שמשמחים באמת, יכולים להיות כואבים במקביל. וזה דיוק לנקודה הקודמת.
-אני רוצה כל כך ומפחדת ולא יודעת איך, אז אולי צריך לוותר? אבל מצד שני אסור לי לוותר לעצמי, ואם אוותר עכשיו, אז אוותר לעצמי תמיד, ואז איך אתקדם להיות מישהו טוב יותר?
-למה לעזאזל בסיטואציה הזאת נראה שהדברים תלויים בי? זה לא נראה לי אמור להיות התפקיד שלי בסיפור, מנהל הקרקס, התואיל בטובך לסדר את התפקידים כראוי ולעזור לדברים לקרות בצורה הנכונה?
-אני צריכה למלא לי את היום יותר.
שיר יומי- והלוואי שהייתי מסבירה גם למה.
מִי שֶׁחָלַם לוֹ, וְנִשְׁאַר לוֹ הַחֲלוֹם
מִי שֶׁלָּחַם לוֹ, לֹא יִשְׁכַּח עַל מַה לָּחַם
מִי שֶׁנִּשְׁאַר עֵר כָּל הַלַּיְלָה עוֹד יִרְאֶה אוֹר יוֹם
מִי שֶׁהָלַךְ הוּא לֹא יִרְאֶה זֹאת לְעוֹלָם.
מִי שֶׁהִבְטִיחַ לֹא הֵנִיחַ אֶת חַרְבּוֹ
מִי שֶׁקָּרְאוּ לוֹ הוּא צָעַד בְּרֹאשׁ כֻּלָּם
מִי שֶׁאָהַב לוֹ - עוֹד צְפוּיוֹת לוֹ אֲהָבוֹת רַבּוֹת
מִי שֶׁהָלַךְ הוּא לֹא יֹאהַב עוֹד לְעוֹלָם.
וְהֶהָרִים עוֹד בּוֹעֲרִים בְּאֵשׁ זְרִיחוֹת
וּבֵין עַרְבַּיִם עוֹד נוֹשֶׁבֶת רוּחַ יָם
אֶלֶף פְּרָחִים עוֹד מְשַׂמְּחִים כָּל לֵב בִּשְׁלַלפְּרִיחוֹת
מִי שֶׁהָלַךְ הוּא לֹא יִרְאֶה זֹאת לְעוֹלָם.
מִי שֶׁחָלַם וְהִתְגַּשֵּׁם לוֹ הַחֲלוֹם
מִי שֶׁלָּחַם עַד שֶׁשָּׁמַע קוֹל מְנַצְּחִים
מִי שֶׁעָבַר אֶת כָּל הַלַּיְלָה, וְרָאָה אוֹר יוֹם
הוּא לֹא יָנִיחַ שֶׁנִּשְׁכַּח אֶת הַהוֹלְכִים.
מִי שֶׁהִבְטִיחַ וְזָכָה גַּם לְקַיֵּם
מִי שֶׁהִצְלִיחַ לַחְזֹר מִן הַדְּרָכִים
מִי שֶׁכָּאַב, אֲבָל הֵבִין שֶׁהַכְּאֵב אִלֵּם
הוּא לֹא יָנִיחַ שֶׁנִּשְׁכַּח אֶת הַהוֹלְכִים.
וְהֶהָרִים עוֹד יִבְעֲרוּ בְּאֵשׁ זְרִיחוֹת
וּבֵין עַרְבַּיִם תְּנַשֵּׁב עוֹד רוּחַ יָם
אֶלֶף פְּרָחִים עוֹד מְשַׂמְּחִים כָּל לֵב בִּשְׁלַל פְּרִיחוֹת
הֵם שֶׁיָּעִידוּ, כִּי זָכַרְנוּ אֶת כֻּלָּם.
וְהֶהָרִים עוֹד יִבְעֲרוּ בְּאֵשׁ זְרִיחוֹת
וּבֵין עַרְבַּיִם תְּנַשֵּׁב עוֹד רוּחַ יָם
אֶלֶף פְּרָחִים עוֹד יִפְרְחוּ בֵּין וּבְתוֹךְ שׁוּחוֹת
הֵם שֶׁיָּעִידוּ, כִּי זָכַרְנוּ אֶת כֻּלָּם...
יש
