סוף תשיעי , אני מתקרבת לכיוון התלמ, יום לפני יש לי תור לרופא- מעקב, בעלי ואני נוסעים יחד ומשאירים את הגדולה(בת שנתיים וחצי) אצל אמא -שגרה לידי.
הרופא עושה אולטראסאונד ובודק ידנית, את בפתיחה של 2.5, 80% מחיקה. יש לך צירים? באים והולכים, לא סדיר.
בואי תשארי, נעשה מוניטור ונחליט מה הלאה..
חצי שעה של מוניטור . אין צירים סדירים, הרופא מייעץ לסוע הביתה ולחכות לעצירים כל 3-4 דקות.
אבל אני לא גרה פה, אלא במרחק של 3/4 שעה.
אז תשארי פה עוד שעה, תסתובבי למטה בנתיים ותבואי שוב לבדיקה. לפני שיוצא זורק לי- שיהיה לך ברור שאת כבר בלידה עד הלילה את יולדת, אבל כדאי לחכות לפני שמגיעים לבית חולים.
אני יוצאת החוצה ומודיעה לבעלי שחוזזרים הביתה.
אבל--- הוא אמר שאת----
לא, בוא נחזור אני רוצה לסחובכמה שאפשר בבית.
חוזרים הביתה בדרך צירים כל 9 דקות.
כשמגיעים אני משחקת עם הקטנה כשכל כמה דקות יש ציר ואני תופסת חזק בסופה ונושמת...
הולכים לאמא לאכול צהריים, ואני הולכת לנוח קצת- לא באמת הצלחתי להרדם- כל שבע דקות ציר, אבל אני אוספת כוחות.
מתעוררת ועושה מקלחת, זה מתגבר וזה כואב, אבל אני בשקט ועל הכדור פיזיות הרבה.. בשתיים בערך מתלבטים אם כבר לסוע, ואני אומרת לבעלי שנכחה עוד קצת.
בשלוש אני שולחת אותו למנחה , ואני נכנסת קצת עם הקטנה לחדר ומדברת איתה עם הרבה חיבוקים ונשיקות, ומסבירה לה מה יהיה.
בארבע יוצאים לדרך- עם אמא ובעלי. בדרך כל שלוש דקות ציר- וכמו כל היום אני בשקט בצירים תופסת במשהו חזק חזק ומתרכזת בנשימות.
מגעים לבית חולים, פותחים תיק, ומגיעים למיון פתיחה 4, מוניטור חצי שעה ועולים לחדר לידה- השעה 18:00.
אני בהתחלה ממשיכה לסחוב צירים, אבל זהכבר ממש כואב(נאנחת קלות..) ומבקשת אפידורל.
ב19:30 מקבלת אפידורל, בודקעם פתיחה-5סמ ופוקעים לי את המים.
אני נחה קצת ב20:30- שוב באה לבדוק- פתיחה מלאה!!!
קדימה את מוכנה לעבודה?
מתחילה ללחוץ-אמא עוזרת עם הרגליים, ואני מרגישה לחץ גדול ממש כואב, אבל שוב סובלת בשקט ולא מרשה לעצמי לצעוק. לוחצת חצי שעה ומרגישה שלא מתקדם כלום, המיילדת מציעה שאני אנוח קצת כי חבל על רצפת האגן, על צד שמאל כדי לעזור לו לרדת - הראש גבוה מידי..
אני נחה קצת, ואמא מעמסה לי את הגב בכל ציר.21:15 המיילדת נכנסת ורואה שהצירים נפסקו כמעט לגמרי ומחליטה לשים לי פיטוצין.
תוך 5 דקות צירים כל דקה-שתיים, ואנחנו חוזרות לעבןדה. שוב לוחצת ולוחצת, המיילדת רואה ששוב לא מתקדם, ומציעה לי ללחוץ כשאין ציר, אנחנו מנצלות את המרווח בין כל ציר כדי ללחוץ, ואני אומרת לאמא- כואב לי ממש!!! אמא אומרת, אז תצעקי!! זה ישחרר אותך, תפסיקי לסבול בשקט!! המיילדת (דווקא לא דתיה-אבל איך אפשר להגיד עליה את זה?!) אומרת לי- נועה, עכשיו בזמן של צירי לחץ שערי שמים פתוחים, תתפללי על מי שאת רוצה! וגם תתפללי עלי שתהיה לי לידה קלה! אני מברכת אותה ומזכירה חברה טובה טובה שתפקיד במהרה אמן! לוחצת חזק חזק, וצועקת! ואמא והמיידת וצעקות הראש בחוץ!!!
אני לא מאמינה להן ופותחת עיניים- ובאמת רואה אותו בחוץ- המיילדת תופסת אותו ועוד דקה- שתיים והוא לגמרי בחוץ היא מניחה אותו עלי, ואני מתרגשת ובוכה ממש!!!22:00ילדתי תוך 4 שעות!!
מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר!! תודה ה' על כל חסדיך עמדי! לפני 5 שנים בתאריך הזה עברתי גרידה אחרי הפלה שלישית, אם היו מבטיחים לי שתוך 5 שנים יהו לי 2 אוצרות מהממים,לא הייתי מאמינה מרוב הייאוש שהייתי בו.
תודה חברות למי שקראה עד פה, ותודה על הזכות להודות!
הרופא עושה אולטראסאונד ובודק ידנית, את בפתיחה של 2.5, 80% מחיקה. יש לך צירים? באים והולכים, לא סדיר.
בואי תשארי, נעשה מוניטור ונחליט מה הלאה..
חצי שעה של מוניטור . אין צירים סדירים, הרופא מייעץ לסוע הביתה ולחכות לעצירים כל 3-4 דקות.
אבל אני לא גרה פה, אלא במרחק של 3/4 שעה.
אז תשארי פה עוד שעה, תסתובבי למטה בנתיים ותבואי שוב לבדיקה. לפני שיוצא זורק לי- שיהיה לך ברור שאת כבר בלידה עד הלילה את יולדת, אבל כדאי לחכות לפני שמגיעים לבית חולים.
אני יוצאת החוצה ומודיעה לבעלי שחוזזרים הביתה.
אבל--- הוא אמר שאת----
לא, בוא נחזור אני רוצה לסחובכמה שאפשר בבית.
חוזרים הביתה בדרך צירים כל 9 דקות.
כשמגיעים אני משחקת עם הקטנה כשכל כמה דקות יש ציר ואני תופסת חזק בסופה ונושמת...
הולכים לאמא לאכול צהריים, ואני הולכת לנוח קצת- לא באמת הצלחתי להרדם- כל שבע דקות ציר, אבל אני אוספת כוחות.
מתעוררת ועושה מקלחת, זה מתגבר וזה כואב, אבל אני בשקט ועל הכדור פיזיות הרבה.. בשתיים בערך מתלבטים אם כבר לסוע, ואני אומרת לבעלי שנכחה עוד קצת.
בשלוש אני שולחת אותו למנחה , ואני נכנסת קצת עם הקטנה לחדר ומדברת איתה עם הרבה חיבוקים ונשיקות, ומסבירה לה מה יהיה.
בארבע יוצאים לדרך- עם אמא ובעלי. בדרך כל שלוש דקות ציר- וכמו כל היום אני בשקט בצירים תופסת במשהו חזק חזק ומתרכזת בנשימות.
מגעים לבית חולים, פותחים תיק, ומגיעים למיון פתיחה 4, מוניטור חצי שעה ועולים לחדר לידה- השעה 18:00.
אני בהתחלה ממשיכה לסחוב צירים, אבל זהכבר ממש כואב(נאנחת קלות..) ומבקשת אפידורל.
ב19:30 מקבלת אפידורל, בודקעם פתיחה-5סמ ופוקעים לי את המים.
אני נחה קצת ב20:30- שוב באה לבדוק- פתיחה מלאה!!!
קדימה את מוכנה לעבודה?
מתחילה ללחוץ-אמא עוזרת עם הרגליים, ואני מרגישה לחץ גדול ממש כואב, אבל שוב סובלת בשקט ולא מרשה לעצמי לצעוק. לוחצת חצי שעה ומרגישה שלא מתקדם כלום, המיילדת מציעה שאני אנוח קצת כי חבל על רצפת האגן, על צד שמאל כדי לעזור לו לרדת - הראש גבוה מידי..
אני נחה קצת, ואמא מעמסה לי את הגב בכל ציר.21:15 המיילדת נכנסת ורואה שהצירים נפסקו כמעט לגמרי ומחליטה לשים לי פיטוצין.
תוך 5 דקות צירים כל דקה-שתיים, ואנחנו חוזרות לעבןדה. שוב לוחצת ולוחצת, המיילדת רואה ששוב לא מתקדם, ומציעה לי ללחוץ כשאין ציר, אנחנו מנצלות את המרווח בין כל ציר כדי ללחוץ, ואני אומרת לאמא- כואב לי ממש!!! אמא אומרת, אז תצעקי!! זה ישחרר אותך, תפסיקי לסבול בשקט!! המיילדת (דווקא לא דתיה-אבל איך אפשר להגיד עליה את זה?!) אומרת לי- נועה, עכשיו בזמן של צירי לחץ שערי שמים פתוחים, תתפללי על מי שאת רוצה! וגם תתפללי עלי שתהיה לי לידה קלה! אני מברכת אותה ומזכירה חברה טובה טובה שתפקיד במהרה אמן! לוחצת חזק חזק, וצועקת! ואמא והמיידת וצעקות הראש בחוץ!!!
אני לא מאמינה להן ופותחת עיניים- ובאמת רואה אותו בחוץ- המיילדת תופסת אותו ועוד דקה- שתיים והוא לגמרי בחוץ היא מניחה אותו עלי, ואני מתרגשת ובוכה ממש!!!22:00ילדתי תוך 4 שעות!!
מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר!! תודה ה' על כל חסדיך עמדי! לפני 5 שנים בתאריך הזה עברתי גרידה אחרי הפלה שלישית, אם היו מבטיחים לי שתוך 5 שנים יהו לי 2 אוצרות מהממים,לא הייתי מאמינה מרוב הייאוש שהייתי בו.
תודה חברות למי שקראה עד פה, ותודה על הזכות להודות!
)
)