
(ואל תגידו לי שנה שהם התכוונו ושאת חושבת זה לא אותו דבר ...)
.)@ערוצניקית7@ע@רייצ'ל=)ר@עוד אחת!עו@סתמישוותמ
@מיכל =>י
תראו את זה!! ^^^^^

סתמישוו
רעיה!!רייצ'ל=)

אוי רעיה רעיה..מה איתך יהיה?
נחל
עוד אחת!
רעיה123
...אוח הילדה הזאת מכל משפט תמצא מובן בלחי!!!מיכל =>
אאהיי.....
לכי תתחתני כבר!!!
עוד אחת!
מיכל =>
כולה אמרתי לקט מילים מהמשנהרעיה123



...
במסכת אבות כתוב בן שמונה עשרה לחופה עד כמה שידוע לי....

סתםם!! אין עליה!!
נחל
~~מיכל =>
חחח
בושה לך!! וכן כן!! יש מקום במשנה שזה מה שכתורעיה123אחרונה
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)