2 פיגועים ביום! אבל מה אפשר לעשות? אחרי כל פיגוע אני שואלת את עצמי-מה אני יכולה לעשות?? ולא מוצאת תשובה

הפיגועים האלה באים לעורר אותנו למשהו- הארץ הזאת היא שלנו! ואנחנו צריכים להעיף אותם מפה! לא משנה כמה נתפלל, כמה מצוות נעשה, עד שלא נעיף אותם מפה, זה לא ייפסק.

מה לא עשינו?!

אשמנו בגדנו גגזלנו...

נפלנו, נפלנו ושוב נפלנו...

ואם קוראים את הוודוי שבסוף התפילות ביוה"כ מוצאים עוד הרבה דברים רעים שעשינו!

אפשר לבקש ברחמים, לא בדין!

(אלא אם כן אומרים שאנו במצב של "מה יעשה הבן ולא יחטא" אבל זה כבר דיון בפני עצמו)

מה עשינו בשביל למנוע את הפיגוע הזה?

מה נעשה בשביל למנוע את הפיגוע הבא?

הא? מה תעשה?! תתפלל? גם בבית כנסת בהר נוף התפללו. זה לא מנע מהערבים לרצוח אותם.

 

מי יהיה הבא שימות? אה אנשים? תנסו לחשוב.

אולי התינוקת של השכנים? מזעזע? לא רוצים לחשוב על זה?

גם ההורים של חיה ברון לא רצו לחשוב על זה. והנה הם נשארו עם קבר של תינוקת.

אז אנחנו לא נמנע את הפיגוע הבא כמו שלא מנענו את הפיגוע הזה.

ומי ימות? מי יהיה הבא? אולי אני? אולי אתם? אה? מצליחים לדמיין?

בתכלס לנו אין מה לעשות חוץ מלהתפלל אלא אם כן יש פה איזה רמטכל או ראש ממשלה..

אבל יש לנו הרבה מה לעשות

המציאות הזאת כ"כ שוחקת וכבר שום דבר לא יכול להעיר

בס"ד

 

 

ואני לא אומר שאין רע.

 

אבל אל תשכחו שעד לפני כמה שנים אוטובוסים, קניונים ובתי קפה היו מקומות שסכנת נפשות להיכנס אליהם.

 

עכשיו כולנו מזועזעים כשיש שני פיגועים ביום, אבל אז כל שבוע היינו סופרים עשרות הרוגים.

 

אז קודם כל להודות לקב"ה על הטוב והחסד שהוא גומל איתנו, כי גם זה ממש לא מגיע לנו.

 

ואז, לנסות לחשוב איך מתקדמים מכאן.

 

ברור שמודים לקב"ה על כל רגע.

אבל אתה קולט בכלל כמה טמטום?!

כמו ילד כאפות שכל יום היו מביאים לו 10 פעמים מכות ואז ירדו ל5 פעמים ביום. הוא צריך להרגיש נורא אסיר תודה נכון?

בס"ד

 

לגמרי

בס"ד

 

אבל לי זה נהיה טבע לחפש מחבלים ופצצות כל פעם שאני עולה על אוטובוס.

בין המדינת כאפות שמרגישה צורך להגיד תודה על שרמת הכאפות ירדה לבין לחפש מחבלים.

אני לא מחפשת מחבלים ופצצות. אני לא חיה בפחד שערבי יתפוצץ עליי.

אבל זה יכול לקרות כל רגע אם לא נתעורר. יאי.

בס"ד

 

עד לפני לא הרבה זמן, כל יציאה לשוק לעשות קניות לשבת הייתה עלולה מאוד להיגמר בשיירת אמבולנסים מול הבית שלי. המצב היה עד כדי כך טראומתי, שעד היום לא השתחררתי ממנו.

 

היום המצב אמנם לא אופטימלי, עדיין יש צרות, אבל הרבה הרבה יותר טוב. ולכן קודם כל, צריך להיות שמחים ואסירי תודה לבורא העולם שהביא אותנו למצב יותר טוב.

עכשיו, צריך לנסות ולהגיע למצב יותר טוב. אבל אין שום עניין להתלונן על "אוי כמה שאנחנו מסכנים" וגם לא על "אוי כמה שהמדינה לא עושה כלום". כי הראשון לא נכון, ועל השני אין אפילו צורך לדון האם הוא נכון, בגלל שהוא לא רלוונטי.

 

הבנו שלא מזמן היה יותר גרוע. 

אבל אז מה? היה גם תקופות של הרבה יותר טוב?

מודים לקב"ה וזה ברור [הלוואי ש] על כל נשימה ונשימה

אבל זה בכלל לא סותר. רוצים לתקן את המצב המעוות וההזוי שהגענו אליו

לא מתלוננת כמה אנחנו מסכנים. להפך, אני אומרת. תפסיקו לבכות. תפסיקו להיות מסכנים. קומו ותתחילו לעשות

בס"ד

 

ב. אנחנו לא מסכנים. ואנחנו לא בוכים. זה בדיוק העניין.

לפני כל הסכמי השלום. תקופות "יפות" שאנשי גוש קטיף היו הולכים לקניות בשוק של עזה ויכולת לטייל ביריחו חופשי..

ב. אנחנו מסכנים ובוכים מאוד.

בס"ד

 

כל כך טובה. צריך להתחשב גם בעניין הביטחוני, גם בדתי-רוחני וגם באיכות החיים.

 

אז אני אצמצם: אני לא בוכה ולא מסכן, ואני מכיר עוד לא מעט אנשים שלא בוכים ולא מסכנים, ואני בטוח שעוד הרבה אנשים שאני לא מכיר לא בוכים ולא מסכנים.

בוודאי לא אם מסתכלים על כל ההיסטוריה של העם היהודי

ואתה יודע מה, גם אם כן. זה לא משנה. אני שואפת לגאולה. 

אולי ההגדרה שלך לבוכים ומסכנים שונה משלי

לשמוח ולהודות שהיו היום ''רק'' שני פיגועים ושאפחד לא מת מזה?

בס"ד

 

זה בדיוק

בס"ד

 

תגידי ככה גם על בורא העולם?

אני דווקא רואה את עצמי יותר כבן שלו, וממנו למדתי את זה.

מבטיחה לך שלא למדת אתזה מה' יתברך. אתה אולי חושב שכן

בס"ד

 

יום אחד יכירו וידעו כל יושבי תבל שאני צדקתי. בינתיים אין לי איך להוכיח את זה, ולכן הדיון נגמר

רגע תזכיר לי מי אתה, הסגן של ריבון העולמים?

בס"ד

 

אבל מספיק כדי לא להתלונן על מה שהוא עושה (אהם).

בוא תנסה לחשוב רגע. אף פעם בחיים לא התלוננת על כלום כלום? הרי את הכול ה' עושה.

בחיי שקשה לי. קשה לי עם הטמטום הזה. אני לא באה בתלונות לריבונו של עולם!

זה בנ"א הביאו את המצב הזה עלינו. זה אנחנו הבאנו.

 הרי ה' אמר לנו כבר מזמן שאם לא נוריש את יושבי הארץ מפנינו יהיו לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידכם וצררו אותנו על הארץ אשר אנחנו יושבים בה..

אז מה יש לי להתלונן אליו? אני מתלוננת עלינו שלא הורשנו אותם.

בס"ד

 

את המעשים שלי אני יכול לשנות. את הטעויות שלי אני יכול לתקן.

ברגע שאני מתלונן על משהו, אני מצהיר עליו כעל משהו שאני לא יכול לשנות. או במילים אחרות - אני לא האשם בו.

 

והנה דוגמא לטעות שלי שאני יכול לתקן - להישאר ער עד שעה כזו. אם מחר אני אתלונן על השעה שבה קמתי - זו תהיה בריחה והתחמקות מאחריות. מכיוון שזה בידי מתי אני הולך לישון. והנה- אני עושה את זה עכשיו!

לילה טוב

לילה טוב

 

לא מסכימה איתך. אתה יכול להגדיר את זה ככה אבל התלונות פה באות במטרה להזיז אנשים לשינוי

אבל תכלס אוריה,מה את רוצה שנעשה? לא רק אוריה,בכללי אנשים מה אתם רוצים שנעשה?

עוד הפגנות חסימות הקמת יישובים שריפת מכוניות?

זה טוב ומצויין אבל לא כזה עוזר. טוב,להקים יישובים כן אולי אבל דברים אחרים לא.(ותביאו עוד דוגמאות למה אנחנו יכולים לעשות כי לא עלו לי) לדקור ולהרוג..לא שווה ישיבה בכלא כל החיים או לפחות חמישית חיים אח"כ..

תכלס מה שנשאר לנו לעשות זה לחזור בתשובה,להתפלל,לקיים מצוות ולא להפסיק להאמין..

כי כמה שנפעל ב..אני לא יודעת איך אומרים אתזה אז תסלחו לי על המילים המוזרות, במישור הטכני כאילו, בדברים שעושים בעולם הזה כדי להפסיק את הפיגועים ולבנות את המקדש ולכבוש את הארץ-זה לא יעזור כי הכל תלוי ברצון ה'. וכדי שהוא באמת ירצה לעזור לנו לכבוש את הארץ ולבנות את המקדש ולהפסיק לעורר אותנו בכאלה סטירות איומות ולחזור לעורר אותנו בדברים טובים- אנחנו חייבים לעשות את ההשתדלות שלנו גם בצד ה..רוחני. לקיים מצוות ולהתפלל על המצב הנורא שאנחנו, עמ"י נמצא בו זה לא בזבוז זמן או כח או משאבים או כל דבר אחר. זה חשוב מאוד!! ואני אישית חייבת לחזור בתשובה תוך כדי מה שאני מנסה לפעול כדי לחזור להר הבית ולכבוש את הארץ. השניים האחרונים זה דברים שאני פחות יכולה לעשות כי אני לא בצבא, בממשלה או משו כזה אבל שאר מה שאמרתי אני כן יכולה לעשות.

קיצר,לא הבנתי מה זה- כמובן - נסיונות פעילים.. אני מבינה ויודעת ומקבלת את מה שאמרתן.ברור ממש!! אני גם מסכימה שאנחנו חייבים להתעורר ולפעול בעולם הזה. אבל זה לגמרי לא בא לבד. (זה שהתפללו בבית כנסת בהר נוף לא אומר שתפילה זו לא הדרך כי כל ישראל ערבים זה בזה וזה לא תלוי רק בם. חוצמזה שאנשים בבית כנסת עצמו אמרו שזה היה כפרה על זלזול בכבוד קדושת בית הכנסת).

וגם,כן,להודות על מה שיש. אולי לא הייתי משווה למה שהיה לפני 10 שנים אבל בהחלט יש לנו על מה לעודד. וביחד עם זה לבכות ולהצטער ולהתפלל לריבונו של עולם שיוציא אותנו מהמצב הזה.וגם הוא בצער ד"א,זה לא שהוא נהנה ככה להחטיף לנו..

 

איפה שהקישור אז אמור ליות גם זה-להתפלל ומצוות זה לא מספיק. - נסיונות פעילים. סתם לא היה באלו להכנס נורמאלי

 

(וזה לא ממש היה המשך לדיון עם קמנו ונתעודד, סתם היה באלי להגיב פה)

 

וואו חח יצא ארוך.והכל מאהבה,כע? כאילו,אני לא ח"ו נגדך,נגד מישהו או משו..

 

ויאו!!אני אוהבת חסידיםם=) זה לא קשור;)

 

 

בגדול שכל אחד יבין מה שבא לו ויעשה מה שבא לו.

ויביא תגאולה.

(למרות שאני מסופקת אם הדרך הזאת תביא אותה אבל באמת דיון מיותר)

 

בחייאת, את יודעת בעצמך שאפשר לעשות משהו

אפשר.

אפשר ללכת ולשרוף כפרים שלמים ולהעלות את הגאווה היהודית.

 

אה אופס, מדינת ישראל.

כמה באסה.

היא תעצור, תכניס לכלא

ואת עוד תראי את המחבלים של הפיגוע שרצחו

יוצאים לפנייך.

 

אז כן, זה מחרפן.

זה מזיז לנו שכל יום רוצחים פה יהודים. אפשר לעשות משהו.

שאלה מה היו התוצאות.

היית רוצה להתחתן עם מישהו שישר אחרי החתונה

ילך לכלא ויחזור אלייך לחבק אותך כשהוא יהיה כבר לבן לבן ובקושי יכיר אותך?

לא יודעת מה איתך, אני לא.

 

מה שאנשים עושים היום זה לבכות.

זה לחיות למרות ש..

זה לקבור את כולם.

ולהמשיך לחיות.

אולי זה לא כלום, אבל זה משהו.

ולא. לא הייתי רוצה את כל זה.
אבל הייתי רוצה לרצות..
למסור את הנפש באמת למען ה' יתברך בלי לחשוב על עצמי. באמת הייתי רוצה לרצות. הלוואי שאזכה.
ובינתיים- כן. זה פשוט מזעזע אותי השתיקה הזאת. את תמשיכי לרצות אותה כשהנרצחים יהיו חס וחלילה אנשים שאת אוהבת?

 

כי אני כן יכולה לחשוב שאחים שלי נרצחים.

אוקיי? אני עושה את זה.

אני יודעת שיכול להיות שמחר זו תהיה אני.

 

אני לא רוצה את השתיקה, אני מבינה אותה.

ואם את טוענת שאת מבינה אז אל תחיי בסרט שזה מניפולציות.
מבינה? גם אני מבינה. בטח שאני מבינה. אני גם שותקת. אבל אני שונאת את זה!

אבל כשאת משתמשת בזה בתור טיעון

ומנסה להשפיע על רגשות של אנשים על ידי זה זה מניפולציה.

בכל מקרה, אני גם שונאת את זה.

 

זה נכון שאני מנסה להשפיע על רגשות. אבל לא כדי לשלוט בכם או אנערף מה. כדי לזעזע. זה נצרך לדעתי.
אז תני כיף. יאי.

אפשר לתת כיף, גם זה לא יעזור למצב העגום.

כי לך יום אף לך לילה  

קרב יום קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה

 

 

אשכרה.