בס"ד
ואולי הנסיון שלי להגדיר ולהבין הוא מיותר
הרי אין לי דרך לברר את המחשבות האלו
אלא דרך השכל המאוד מוגבל שלי
אולי זו גאווה שגורמת לי לחשוב שיש לי סיכוי להבין דברים גדולים
ואולי זה היאוש שגורם לי לקחת צעד אחורה ולוותר על הכל
הרי החיים לא בנויים על לבערך אין שום ערך
גם אם לא אגיע לסוף הדרך
יש ערך למה שכן עשיתי
להשגים שכן הגעתי אליהם
נמנ
פרפקציוניזם גובל בגאווה שמשתלב עם יאוש
מחלה



