(טוב, נו, צריך שמונה, אבל ברגע שקמים מוקדם מקבלים עליונות על כל שאר בני האדם)

וגם לא כיף לקום כשאח שלך מעיר אותך עם מחיאות כפיים..

הם פשוט קפצו עלי.

נכנסים לחדר פעם בחצי שניה

פותחים את הדלת

סוגרים

פותחים

סוגרים

צועקים

רבים

באים עם תירוץ מאמא

מניחים עלי את התינוק והולכים

ואז כשאני קמה להתארגן הם משתלטים על המיטה ועל הטלפון.

אחים שלי קרציות מדרגה ראשונה.
הם לפעמים תוקעים לי בשופר כאילו ראש השנה..

בס"ד

סתם זה קצת מרגיז שפתאום בזה אנשים הולכים באדיקות אחרי הרמב"ם..

לגבי טלטול בשבת קצת פחות..

אבל נראה לי שבחור ישיבה שב'זמן'. יישן שמונה שעות ויגיד "רמב"ם".

אני אומר לו "עצלן".

שהרי לא צריך לישון שמונה שעות בשביל שיהיה כח, אפשר גם פחות (המציאות מוכיחה)

אני הולכת אחרי הרמב"ם כי הוא היה רופא ואני חושבת שזה נכון.

את פסקיו ההלכתיים אני לא מכירה, אבל אני לומדת רמב"ם יומי ומשתדלת לקיים.

ושמונה שעות זה באמת לא תירוץ לקום מאוחר... אני מקפידה על זה כי זה בריא, וזה מוכח.

פחות משמונה שעות זה פחות בריא למוח, אבל אני לא אקום בגלל זה בשתים עשרה בצהריים...

אז אשרייך.

אבל כמו שאמרת, אם זה מתחיל להיות תירוץ לקום מאוחר..

לזה מקורות הלכתיים.

 

|נצלוש|

תחשבי מה זה סבתות מזינות כל השנה כשממש לא בא לך לאכול!

הכריחו אותי פעם וכל הנסיעה כאבה לי הבטן!

 

מסקנה: להתרחק מסבתות.

בזמן האחרון אני נמצאת אצלה מלא ובלי המשפחה שלי,

אז היא דוחפת לי מלא לאכול..

והקטע הוא,שהרבה מהם זה הדברים הבריאים של הזקנים.. 

אבל לא כשאומרים לי לאכול.

אני אוכל מתי שבא לי!!!

ובקטע של לאכול, אני בקושי אוכלת בכללי וזה מחרפן אותה..

וכן, גם אני...

או נגיד העוגה שהיא קנתה הייתה לה מתוקה מידי אז היא לקחה חתיכה וגילגלה בתוך משהו שדומה לבלינצ'ס..

ברגע שנולדו לי אחיינים הפסקתי להבין את אמא שלי בכל מיני דברים

תגידי לה שזה כמו ביום כיפור שצמים..

חח מזכיר לי השבת שכל דקה שאלו מה אכלתי ורדפו אחרי וישבו איתי עד שגמרתי.. סיוט.

ולקח לה מלא זמן להבין...

 

וכל השבת היא דחפה לסבא ולי אוכל.. 

אשכרה.