היום ביקשתי מאבא שלי להדליק את הביטוח ולנהוג והוא צחק עלי...... אוף.. מה עושים?!?! מרגישה נואשת....החיים דבש!(מגרש ריק גדול.... חניה של אזור תעשיה אחרי שעות העבודה, וכאלה)
ותתחילי לשחק ולעשות סיבובים.
זה בסיסי. את חייבת לצבור נסיון איפשהו. גם אם זה עולה כסף והרבה ממנו וגם אם זה יחייב אותך לשכור...
הפחד העיקרי זה נזק גוף, שזה צרה צרורה בסדר גודל אחר....
מגרש ריק יכול לגרום לה להזיק לעצמה בעיקר.
גם אם אין לו ביטוח מתאים.
זה סיכון כמובן.
(למעשה גם אם היא תפגע במישהו, היא תמיד תוכל לטעון בבית משפט שהיא נהגת מזדמנת שנסעה פעם אחת על אוטו שלא שלה ברשות הבעלים. אחרים במצב הזה תבעו וזכו)
לא למדתי עדיין..
בית שאן
אופקים
שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.
אשמח להמלצות.
גם במייל: XPSHAROT@GMAIL.COM
אני נמצאת כרגע בשיעור 9, לומדת בעיר מאוד יקרה..
אני לא מצליחה להתקדם בשיעורים, מהסיבה שאני מאוד בלחץ. אני כל השיעור מחזיקה את ההגה בצורה ממש חזקה (הוא רועד כזה..), לוחצת גז וברקס בזמנים ממש לא נכונים, או יותר מידי גז.. בקיצור ממש ממש לא נוהגת טוב. לא יודעת למה אני ככ בלחץ..
המורה שלי טוען הרבה פעמים במהלך השיעור שאני צריכה לשנות גישה, שתכלס נהיגה זה עסק ממש קל ואני סתם מסבכת את זה.. לא יודעת למה..
אשמח מאוד לשמוע עצות, טיפים..
תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,
דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה.
בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת.
בהצלחה!
לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה
כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.
על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.
ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:
1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.
2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.
3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.
4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.
כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.
חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.
מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :
"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "
לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...
כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.
יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.
אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי.
חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)
אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה
או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..
תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.
דרך אגב אתם עושים ידני או אוטומט ולמה?
לכתוב לנהגת חדשה בשלט ברכות. למישהו יש רעיון?
או שאולי היה פה כבר שרשור דומה ויש קישור?
