מכתב ארוך למישהו שיוכל לענות לי, מנומק היטב ומלא תהיות.
אחר כך חשבתי שתכל'ס- רק אני אוכל לענות לי.
אז כתבתי לעצמי.
הנה.
אולי כשאגדל אני אבין, אולי לא. בכל אופן, אשמח לשמוע אם מישהו מכיר את התחושה.
אם התחושה בכלל מובנת.
...
"ואין כל חדש תחת השמש"
כך לוחשות המילים,
וזעקותיהן הכנות
רומסות לעפר חיי.
ותיסוב החמה בין ליבי לבשרי
ונשמתי בערה כמו אש,
פי נמלא דרדרי תהפוכות
מוחי משתגע למות
לברוח
להתנתק --
(אחר הדברים האלו
אולי עוד אחזור לביתי.
מחר כבר אראה אם קיימת תכלית
אם כוחי שווה את אוני,
מסעי יבחן אם לא כבד המשא
אם לא חונק הוא את זדונות התבגרותי)
