אני פשוט הצעתי לערבי לאכול,

והבטחתי שלא אלשין עליו

לא עלה בדעתי אפילו לא לאכול/לשתות בגלל שיש למישו אחר צום...

האשרוד?!

ולא, אל תגידו לי שלא צריך להגיד...

מי שזה כן בנוסח שלו...

ועל הדרך גם את "ברכוני לשלום מלאכי השלום"

אבל מה הם עושים שם באמצע?

[זה מברז, אז לא הצלחת לגמרי להיות "נגד"..]

"מחשבה טובה... מצרפה למעשה"...

טוב, הכוונה שלך היא באמת לשם-שמיים, אז זכות הכוונה תגן עלייך

[ומכל מקום, אם יקרה לך משהו חלילה עוד 120 שנה, אל תגידי שלא הזהירו אותך..]

להנאתכם, וכדי שתזכו לטעום את התענוג של החומרה הזאת בתדירות גבוהה יותר, מצ"ב דברי רבינו הרמ"א באו"ח סימן רצ"א:

"הגה: יש אומרים דאסור לשתות מים בין מנחה למעריב בשבת דאז חוזרות הנשמות לגיהנם ועל כן אין לאכול סעודה שלישית בין מנחה למעריב אלא יאכל אותה קודם מנחה"

שיהיה בכיף!

שלא לבלוע רוק כלל ביום כיפור.

אז לא מתפללת, לא עושה כלום, רק יורקת כל היום?

מעלין בקודש

לא נראה לי שמספיק אובססיה בשביל להחזיק מעמד 24 שעות ככה...

והיה נשמע לפני פסח שגם בשביל חבדניקים את מחמירה.

וגם אמרת ששמעת על החילופי עונות האלה שאף אחד בערך לא שמע עד היום..

חוץ מזה שבפסח אני אוכלת שמן ועוד כל מיני ירקות שלא אכלו בליובאוויטש וכו... כך שיש לי מה להתקדם

והחילופי עונות?
זה כתוב כל פעם במנהגי השבוע בחוברת 'התקשרות' מהרב גינזבורג מעומר.

אז בפסח כשצריך יותר לעיין במנהגים, נתקלים בזה...

אז לא התעמקתי

עכשיו מתאים לך להיות נאכס ולא להגיד מה התיאוריה...

(ע"ע שינה בסוכה)

אז לפי מה שזכור לי כתבת פעם שבעבר היית משיחסטית והיום את לא.

אז לי נראה (ממה שאת כותבת פה) שאת אחת עם שכל אבל לא הולכת כל כך נגד המוסכמות.

אז מהלך החיים הוביל אותך להיות משיחסטית (אולי המשפחה,אולי איפה שלמדת) אבל כיוון שאת עם שכל נקלטת שזה חראטה אז עזבת את זה.

אבל את לא אחת שתלך נגד המוסכמות ולכן נשארת חבדניקית.

את נהנת ללמוד ויודעת הרבה (ככה נראה ממה שאת כותבת) וכמו ליטוואק שועטת בהתלהבות על כל מיני חומרות למינהם (בריסקראית כזאת)

ו..זהו.

@חיה רוז

תראי, פעם היו אנשים מיוחדים. היה מנהג נפוץ לעמוד כל התפילות כל היום ביום כיפור, היו צמים משבוע לשבוע ועוד כל מיני.

בתנ"ך יש תיאורי מלחמות שאם את מחשבת את רואה שהם גמעו עשרות רבות של קילומטרים ביום אחד תוך כדי מרדף והריגה. קיצר, כיום נחלשו הגופים.

לא זוכר מה המקור. אם תרצי אבדוק לך...

מסתבר שזה אפילו לא פוסק נידח ולא מוכר, אלא החיי אדם.

למדי היטב את פרק כ במסילת ישרים, ותחי נפשך.

צריך ללכת לקבל עזרה.

לא רוצה להתחייב בבל תשקצו כשאני בדרכים

לא בגלל בל תשקצו.

בגלל שהשירותים בדרכים לא נגישים ומגעילים

שכיסו אצלנו בקבוקים ולא שתו מים באיזו דקה.

יותר זכור לי מתקופת ניסן.

ולטעמי,

כשיש אסמכתא הלכתית כלשהי (גם אם היא לא רלוונטית לכולם) ויש לגלוג סביב הנושא, צריך למחות.

אבל אין ענין "להראות" אחרת.

לגבי כלי תקשורת שהפכו מזה אטרקציה עיתונאית - גם אני כבר התייחסתי..

מוטב תקרא הודעות מסויימות שהיו בשרשור הקודם,

הן על המנהג, וחמור מזה - על ראשונים שהביאו אותו.

היה מזכיר לי לשתות

ובאמת, מה הכוונה מעוכב? ולמה?

אבל סתם מעניין אותי מה זה פורמט הקישור הזה ואיך יוצרים אותו.

זה פורמט קישור שיוצרים כפתורי השיתוף בתצוגה למובייל. זה כנראה משהו ממש חדש כי רימון עוד לא מכיר אותו.

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10153498574284662&id=320149969661&ref=bookmarks

הבן שלי העיר אותי באמצע הלילה שכואבת לו הבטן,

ובעקבות זה חלמתי חלום שכואבת לי הבטן ביסורי תופת,

והכל זה עונש בגלל ששתיתי מים בין 2 ל3.

אבלבל בכלל לא שתיתי

(בעיקר החוק השלישי)

על מנת לא לייבש את פורום לנ"ו מגולשיו נולדה ההחלטה לאסור כתיבת כל ענייני לנ"ו בצמ"ע כי אז מה עשינו בזה? פשוט העברנו את הטראפיק מפורום א לפורום ב.

וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.

לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.

ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.

דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.

יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.

ועוד הרשימה ארוכה...

החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.

לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...

ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.

סוג של "אין לי רשות" או "אין לי זכות" להרגיש. הרגשות שלי צריכים להישאר אצלי. כאלה.

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

ההורים שלי קונים כאן - קדירה חמה

ופעם שלחו לנו מהמשרה שלי מכאן - סורוצקין - מעדנייה יהודית

בהצלחה!

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.