פסנתר מתנגן בסוף במת עץ גדולה
וילונות אדומים כבדים מוסטים לצדדים
אדון וגברת עומדים זה מול זה בתחילתה של קידה, שניהם קפואים
מאחוריהם בד לבן צבוע בעדינות במשיחות כחולות של מכחול
ואתם בקהל, לבד
הכיסאות אדומים מרופדים ויש לכם גביע זכוכית עם יין אדום יבש ביד
ואז נשמעות מחיאות כפיים
הבד, האנשים והווילונות נעלמים
ונשארת רק המוסיקה
אבל היא כבר לא נעימה
היא קשה וקודרת
ופתאום יש פס שחור עבה מתוח לאורך הבמה במרכזה
ומישהי בעקבים שחורים עומדת כשכל רגל שלה בצד אחר
והיא לבושה בשמלה שחורה פשוטה
וחצי שמאל של השיער שלה הדוק לראש בסיכות
כשחצי ימין מפוזר בתלתלים עדינים
וחצי שמאל מאופר כמו בובת חרסינה
וימים כמו בובת מסיבות
והיא מתחילה להשוויץ
שהיא לא נפגעת
היא לא מרגישה כלום
לכולם כיף איתה
והיא של כולם
והיא משתכרת עוד ועוד ועוד
והצד השני שלה, צד שמאל, קצת מתעוות
ואז היא מצמידה ידיים מעל הראש וכולה מתנדנדת
והיא שוב צוחקת ומצטחקת
והיא כמו עפה
ויד שמאל מוחה דמעה
כשיד ימין יורדת למטה
ושתי הידיים שורטות בקיר הדמיוני שמולה
יד שמאל נואשת
וגם יד ימין
כל אחת מחזיקה את הצד שלה
האמיתי והמחופש
ושתיהן נואשות נואשות נואשות
לחיים
ובסוף
היא פשוט משתתקת
ואי אפשר לדעת
אם זה טוב או רע