וכן היה מצחיק 
וכל עוד הם שומרים על התינוק כל הצהריים, מצידי שיבואו כל שבת.
אבל הם יותר מדי 
וכמובן שהיו גם פאדיחות.
אפילו שתיים.
בזמן שכולם היו בשיעור ואז ערבית ניצלתי את השקט והשלמתי זמירות סעוד"ש, ופתאום אחד נכנס! זה היה לא צפוי. ואני עוד אזהרתי את אחים שלי שיודיעו לפני שאחד מהגברברים מגיע
קיצור, הוא הלך (וחזר אח"כ עם ריח של סיגריות, אבל נעזוב את זה כרגע) ואז המשכתי לשיר. ואז נגמרה התפילה, ואז הם חזרו, ותנחשו מה? כמובן! אחים שלי שוב לא הזהירו
אבל בסעודות היה מצחיק.
הם נחמדים סה"כ, למרות שמעולם לא הייתי מקשרת את תשעתם לאותה שכבת גיל 
ועוד לא מצאתי חתן |נושם לרווחה|
אה, וכשתופפתי להנאתי עם האצבעות על הכסא\שולחן\עצמי, היה אחד שנעץ מבטים ביד שלי
וכל פעם שהרמתי ת'ראש הוא גם הרים ונעצנו מבטים אחד בשני 
(ואז כשחזרתי לתופף הוא שוב הסתכל. שיבוסם לו)
אה! והיה לנו קונצרט נעימות-שבת לפני כניסת שבת של פסנתר וקלרינט, ובמוצ"ש נעימות-מוצ"ש של פסנתר וחליל, והיה יפה למדי. הבאסה הכי גדולה שאי אפשר היה לשיר |רוטן|
זהו.
שבוע טוב חבריא! 
