אולי כדאי לתרגל בראש "הפרדה" בין הנושאים.

איך שטוב לך להתגדל, מה שטוב לך לעשות - זו בחירה שלך. אחרי בת-מצוה..

צרך להקשיב בכבוד לדבריהם, לחשוב על זה, אבל הבחירה היא שלך.

ומה שנוגע אליהם עצמם - שם צריך כבוד בלבד, לא עניינך לחנך או לשפוט. רק להכיר טובה על הטוב.

לפעמים התחושות הקשות באות מבלבול בין העניינים. מצד אחד אי תפיסת העצמאות האישית במה שאישי, ומתוך יחס מכבד ומקשיב - ומצד שני מחשבה שדווקא בענייניהם, יש מקום לחשוב "מה הם אמורים לעשות"...

וכדאי גם לתרגל מראש, התנהלות מעשית בשעות חיכוך. איך מקשיבים בנחת, לא מתפרצים; והלכה למעשה אח"כ, במה שנוגע רק אלייך ולא אליהם, עושים כפי שחושבים לנכון. כמובן, בהשתדלות שלא יצער. התחשבות ככל האפשר.

ולהביא בחשבון שעם השנים המרחב האישי גדול יותר.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות