לא יקרה כלום. קטע.
לכל סיום יש התחלה חדשה

כמה שרשורים יפים
וחכמים
ומצחיקים
וטובים
וחמודים
ו....

נמצאים שם למטה. אותה לא מכיר את מי שכתב אותם,ולא תקרא או תכיר לעולם.
וזה בסדר, זה לגמרי בסדר.
למרות שבלילות אתה כן מחפש קצת מזה.
אבל זה בסדר, שלא תדע הכל.


או שאני פשוט מזדקן?

(זה נחשב ניצלוש?)

אז תוכל שניה להסביר שוב?

ואתה לא מזדקן

וזה לא נחשב ניצלוש

שרשורים מרתקים שקבורים פה. אנשים שעברו פה ולא באמת היה לי מושג עליהם, וגם עם היה - שלא ירדתי לסוף דעתם באותו הזמן.
המקום הזה הוא כמו תל עתיק - שכבות על שכבות של רגשות ושל אנשים ושל הסיפורים שלהם - שהם כל הדברים שאמרת.

וגם אם כן נחפור, באיזה לילה בודד, ונמצא איש ידן שהשאיר כאן משהו בשבילי - לדבר איתו לא נדבר ולהבין אותו לא נבין.

וזה בעצם בכל העולם ככה. יש כ"כ הרבה בני אדם,ורבים מהם מדהימים. ולא נכיר אותם.
ברגע הראשון זה חמוץ בפה, כי זה פספוס. ואז אח"כ אתה מבין שזו פשוט עוד משמעות של להיות אנושי. לא לדעת הכל. וזה בסדר.

לא קראנו או נבין את הכל?

כי אנחנו בסה"כ בני אדם.

אחד מהם שמרתי בכרטיס אישי שעכשיו נמחק כדי לקרוא לפני שהבת שלי תהיה בת 3..

אויש..אמ אולי תחפש אותו לפי כמה מילים שאתה זוכר שהיו בו?