כִּי אֵין שִׂמְחָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ זֹאת הַשִּמְחָה כְּשֶׁחוֹזְרִים אֵלָיו הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ,
שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ וְשַׁעֲשׁוּעָיו כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל כַּמָּה פְּעָמִים,
כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וְחָפֵץ לְהֵיטִיב וְרוֹצֶה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים,
וְאֵינוֹ חָפֵץ בְּמִיתָתָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא", וְהוּא חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח.
וְעַל-כֵּן יָקָר בְּעֵינָיו מְאֹד מְאֹד
מִי שֶׁמֵּבִיא מַתָּנָה יְקָרָה כָּזֹאת שֶׁהֵם בָּנָיו הַיְקָרִים שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם,
וְאֵין עָרוֹךְ לְשִׂמְחָה זוֹ כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַחֲזִירָם וּלְקָרְבָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה.
(ליקוטי הלכות, פריה ורביה ואישות ג', אות ל"א)
....
