בחברה הדתית לאומית אין הרבה גזענות היום, העובדה שמתחתנים אחד עם השני (וגם אם לא זה לרוב משיקולי נוחות)
אולי תראה פה ושם, אבל באמת שאין הרבה (אלא אם כן מדובר בחברה הסטייליסטית הלא דוסית שבה עוד יש, אבל לשם אני לא אשתייך גם אם ישלמו לי מליוני דולרים..)
למדתי עם כל העדות בכל בתי הספר בהם הייתי, והתחתנתי עם מישהו מעדה שונה משלי
ומעולם לא ראיתי שעדה כלשהי משנה את היחס. וכנ"ל הרבה מחברותי שחושבות כמוני (מעדות שונות כמובן)
ברור שיש עדין מקומות שבהם יש גזענות, אבל היא ממש לא כמו פעם כי הבסיס של הגזענות של פעם היתה השוני בן אחד לשני והזרות- כי לא הכירו אחד את המנהגים של השני, ולכן התייחסו בהתנשאות לכל מה ששונה,
אבל היום כשמכירים אפשר לראות שכמעט ואין, מלבד כלפי עולים חדשים שגם פה לא מכירים את המנהגים ולכן מתנהגים בהתנשאות כלפי השונה (לא שזה חיובי, אבל זה נובע ממקום אחר וצפוי להשתנות תוך דור או שניים)
ולכן היום רוב ה"גזענות" מכוונת כלפי אתיופים ורוסים (מה שלא היה אמור להיות לפי ההגדרה של גזענות, כי הם אשכנזים לכאורה) והכל בגלל שזו לא גזענות אלא התנשאות כלפי מה ששונה ממך
לא שזה דבר חיובי, ואני פוסלת אותו מכל וכל, אבל לפחות יש תקווה לשינוי בעוד דור או שניים, מה שלא יקרה אם זו באמת גזענות אמיתית.