אם הצלחתם- איך?
ברמה של כמה חודשים, המון המון דיבור מאוד... אמ. לא יודעת איך להגדיר. לא עמוק. אבל המון המון דיבור.
בס"ד
אבל כשניסיתי לשכוח משהו, זה רק נהיה יותר קשה.
בס"ד
אבל גיליתי שהדרך לשכוח זה לא לחשוב על השכחה
פשוט ממשיכים בחיים
חושבים על מה שיש עכשיו ולא מה שהיה פעם
בס"ד
אלא לזכור מה הדברים הטובים שלמדת ממנו ומהקשר הזה
את מסוגלת להרפות?כישוף כושלאבל אצלי זה לווה בכעס גדול עד שנאה. אז לא נראה לי שכל כך עוזר.
אבל את הצד שהעצימה בי לרעה.
וגם הוצאתי את זה.
קצת.
היום אני כבר לא שונאת אותה. סתם כעס עמום.
חושבים כל היום. לפחות אני.
הייתי עסוקה בלכעוס עליה (כמה קלישאתי) ולשנוא ולהתמלא בזה כל פעם שאמרו את השם שלה.
אני לא יודעת איך זה השתנה. אולי פשוט התחלתי למצוא דברים אחרים.
לא יודעת.
אבל את רואה, עכשיו זה התעמעם כבר.
על אף הקלישאתיות.
ועדיין. ראיתי אותה לפני כמה זמן וזה החזיר אותי קצת אחורה.
אני לא חושבת שזה אי פעם נעלם לגמרי.
אבל מתעמעם, כן.
לצד, או אחורה, או משהו.
נותנים לזה למלא את המסך לדקה ומוחקים עם הסחת דעת. (כמו מוזיקה, או תחביב, או הליכה)
זה עובד ברוב המקרים. רובם ככולם.
כולם, כשחושבים על זה.
בס"ד
אם אנו יודעים שבמאבק על מנת לא להסתכל על דבר מסויים כמה שננסה בסופו של דבר מתישהו נישחק וניכשל, עלינו:
א. לכסות אותו בדברים אחרים שימנעו ממנו לראות אותו. וכאן, להימנע מדברים שמזכירים אותו, או לגרום להם להזכיר משהו אחר ושהזיכרון הזה יהיה יותר חזק.
ב. ליצור מספיק גירויים לעין, כדי שהיא תהיה עסוקה בלהסתיל על דברים אחרים. וכאן, למצוא עניינים אחרים להסתכל עליהם.
יש שיטה שלישית, שמכילה התמודדות יותר אמתית עם עצם העניין, אבל אני מעדיף לא להיכנס אליה כי היא הרבה יותר קשה וגם עוד לא הצלחתי לנסח אותה לעצמי לגמרי.
בס"ד
פשוט עוד לא מצאת את הכלים הנכונים.
אבל אני אשתדל בלי נדר לנסח את ג' עד מחר. הוא יכול לעזור גם לא' וב'
אפשר להסיח את הדעת ולמלא את הזמן שלא יהיה רגע לחשוב.
אבל עדיין זה צץ.
הזמן יעשה את שלו...
ולאט לאט זה יחלחל...
משמעותי מאד. המון דיבור, ועמוק.
הצלחתי לנתק ברמה הטכנית, אבל לא לשכוח.
עדיין זוכרת, וחזק מדי.
למרות שעברו המון זמן ומאמצים.
עדיין אסור
והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים
לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.
אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו
ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.
אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.
-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...
וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..
או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)
ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.
אסף גרניט: היד שלי שחורה בגלל האקסיות.
נציגנו נפגש הבוקר עם אסף גרניט ושוחח איתו על כשרות, קשיים כלכליים ועל הקעקועים אסף גרניט משתף ברגע של גילוי לב "קיעקעתי את שמה של חברתי, וכשנפרדתי ממנה כיסיתי את שמה, לאחר מכן קרה הדבר שנית ואז שלישית" וכך הפכה פרק ידו להיות שחורה...
אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.
אז הוא היה עובר
הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות
גם ככה הוא לא היה עובר.
ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.
הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.
יפה יפה. אבל לא בשבילי.
האמת היא שהוא היה ממלכתי
לפחות זה
חבל