אבל פחות.
לא בקטע מזלזל.

נגיד השבת. אז גם באמצע הארוחת בוקר שבת וגם בסדש היה קריאה לאיש שאני אצלם.

ולילדים אז לא כזה מזיז. כי פשוט ממשיכים לאכול. וצחוקים קראחנות. אחלה בחלה.

אבל להתחיל לקלח אצ הילדים ותוך כדי עניינים ובלגנים וזה בלי האיש בעניין זה ממש קשה.

אבא שלי מתנדב ביחידת חילוץ ובמדא כנהג אמבולנס פלוס זה שהוא עובד בכבאות.
כבר ברגיל שהפלאפון מצפצף מהמכנסיים שלו באמצע הארוחה והוא יוצא בטיסה.
וצודקת, הילדים רגילים לחיות ככה. לא ביג דיל.
הנשים שלהן הן הגיבורות באמת.

אבל עכשיו קיץ אז עוד מעט יתחילו ההצתות.

כבאות זה עבודה.. יש לו משמרות. כל שבת שלישית הוא לא בבית וכל שלןשה ימים יש לו משמרת של 24 שעות

בימים שאבא ואמא לא בבית ואני נשארת הגדולה לשמונה אחים קטנים וצריכה לוודא שבתוך שלוש שעות.כולם אחרי נקלחת וארוחת ערב וישנים במיטה והבית מצוחצח?

פיו זה נשמע קשה... בהתחשב בכך שאני הכי קטנה בבית של 4 אחים כןכן אני הכי קטנה ואני בת 14... אבל ממש כל הכבוד לך...

מעריכה!!!!!