בס"ד
לפרפרים יש אוזניים?
חשבתי על זה
היו מלא אנשים בעולם
ועם הזמן הדברים משתנים
אבל מתוך הרבים יש יחידים בכל דור שעושים שינוי
מה גורם לכל אחד לחשוב שהוא היחיד הזה
ואם הוא לא חושב שהוא היחיד אז הוא פועל במעגל הפרטי שלו בלבד או שהוא משמש פועל בתוך מהפכה של מישהו אחר
מה גורם לאדם לרצות לעבוד מאחורי הקלעים
במקום שאתה סתם עוד פרצוף מתוך המון?
ואם לפרפרים יש אוזניים
איפה הן?
בס"ד
ומה בקשר לפועלים הקטנים?
למה הם מקריבים את חייהם על להיות חלק מהמון?
אולי הם שמעו אבל לא הבינו את השפה שלך?
בס"ד
לא סגורה על זה שאנשים נסחפים
אולי במודע יש כאלו שמחליטים להיות חלק במשהו גדול מהם פשוט כי הם מאמינים בו?
אז כנראה אני לעומת השאר כן מיוחדת
בס"ד
וגם האנשים שהם סכנה פועלים מתוך המחשבה שהם מיוחדים ומתקנים את העולם?
אני לא מאמינה שיש כאלו
בסופו של דבר כל אחד מוצא 'מה' לחיות עבורו
אחרת כל שבר קטן היה ממוטט אותם
והמה יכול בהחלט להיות אכול ושתה כי מחר נמות
אם מישו עושה את מה שכולם עושים זה לאו דווקא כי אין לו מטרה
ואפילו להפך
זה נגיד הגיוני ואפילו יפה בעיניי
לא לקחת קרדיט
פשוט להיות איפה שצריך אותך
וואלה
בס"ד
א. איזו שליטה?
ב. הגדירי סכנה?
את יודעת שלי יש דילמה לגבי מה נחשב לטוב
ג.למה לעשות משהו כי נראה לו שזה הדבר הנכון לא נחשב מטרה עצמאית?
ד.נכון
אבל בסופו של דבר מעטים האנשים שמתאמצים כדי להיות מיוחדים
הרוב מעדיפים להישאר במעגלים הקטנים שלהם
והפועלים הקטנים בוודאי לא נמצאים שם בשביל להיות מיוחדים הרי אותם לא יזכרו בספרי ההיסטוריה
ה. לא נעלבת סתם פתאום את נעלמת לי וחיבבתי אותך נורא
בס"ד
ב. אני לא בטוחה עד כמה אפשרי לקדם מטרה בלי לפגוע במישהו
אפילו נגיד את רוצה שיהיה טוב לילדי בית הספר ואת מחליפה להם את המורה למורה אחר ומעולה
את משנה משהו לטובה לכאורה אבל פוגעת במורה הקודם
זו הפשרה שגם אני הגעתי אליה
ג.לא נכון יש כאלו שלא ממושמעים למה שנכון אלא עושים את מה שנחמד להם ונעים
לקחת כמטרה בחיים לעשות את הדבר נכון זה עול כבד
ד.אני? או כל אדם?
ה.אז? מה פסק דיני?
ב. את צודקת. ופה נכנסים לנו להגדרה הרע והטוב,
נאמר כך: סכנה לאנושות - דבר שפוגע באוכלוסייה רחבה,
ומניעיו (המטרה שעומדת בבסיסו) אינה טובה\ חיובית.
(ועכשיו שוב נשאל מה טוב. לא יודעת)
ג. ממ את שוב צודקת
אז כאן את אומרת ש'נחמד ונעים' זה גם סוג של מטרה בחיים
בסדר
ד. כל אדם. לו רק ירצה באמת
ה. מהן האפשרויות?
כישוף כושלבס"ד
ג. כן יש לי חברה שזו המטרה שלה
היא מאמינה שאין משהו גדול יותר מידי בעולם
ובזמן שאנחנו בו צריך להנאות
ד.אני לא סגורה על זה
למרות שנעים לחשוב אחרת לא נולדנו שווים (מבחינת יכולות)
ה. מוות
ניתוק
חיבור
נישואים
כריתת ראש תלת עורפית
ועוד כהנה וכהנה הצעות לבחירתך
ב. לא חושב שהמניע כאן הוא לא טוב
כי אם כמו שאמרנו - התורה היא הכי טוב שיש
ואלוקים הוא המקור לטוב
משמע הוא יודע מה טוב באמת (כי הוא גם יצר את המושג טוב)
ואם הוא ציווה כך
אז כנראה זה כן טוב
(למרות שבמאמר מוסגר - כבר שמעתי את השאלה הזו מעוד מישו. ובאמת שזה כן קצת מוזר לי)
ג.אז זו כבר בעיה אחרת
שלא מבינים בשביל מה אנחנו פה בעולם
ד. מבחינת יכולות - לא
אבל מבחינת רצון כן
ועם רצון אמיתי אפשר להשיג גם דברים שהם מעבר ליכולת שלך
ה. מוות - זה כבר פאסה
ניתוק - ממ לא לא
נישואים - את לא נשואה כבר למישי? Iמגרד בפדחתוI
כריתת ראשים תלת עורפית - נשמע ממש מעניין דווקא
הממ
מה דעתך על חברות?
בא בחשבון?
בס"ד
כי עובדה שהמטרה לא מקדשת את האמצעים
ג. זו בעיה שלמישי יש דעה שונה?
ד. אני לא חושבת שכולם נועדו להיות גדולים
אני לא חושבת שאנחנו צריכים לשאוף לזה
ה. אני נשואה להרבה אנשות אף פעם זה לא הפריע לי 
וחברות מתאים לי
אבל אמרת שאת רוצה להעלם מפה
ושאני לא מבינה אותך
ב. איזה שני סימנים ומהו הלא מדוייק?
ונכון שהמטרה לא מקדשת את האמצעים
אבל במקרה הזה ספציפית - הדבר ה'נורא' אם כבר
נמצא במטרה עצמה
זה לא האמצעי
ההרג של עמלק - זה המטרה
והיא בהחלט לא נשמעת טוב..
ג. זו בכלל לא בעיה
ד.נכון
אבל מי שרוצה - יכול
ואנחנו לא צריכים לשאוף להיות גדולים
אלא פשוט לממש את מקסימום הפוטנציאל שה' נתן לנו
להיות 'אני' בעצמי, הכי טוב שאני יכול להיות
ה. אני באמת רוצה להעלם
אבל לא כלכך נראה לי שזה יקרה בזמן הקרוב (לצערי)
ואת כן מבינה
אבל
בסדר
למה חברות חייבות תמיד להבין אחת את השנייה?
בס"ד
ב. 2 כללים לקידום מטרה בצורה שלא פוגעת ואינה מהווה סכנה לאנושות לפי דבריך-
1.שלא יפגע באוכלוסיה רחבה
2.שמטרת העניין תהיה טובה
על 1 כתבתי לדוגמה את מחיית זכר עמלק לדבר שאנו מאמינים שהוא טוב ונכון ובכל זאת לא עונה על הכללים שלך ומיצג מעשה המסוכן לאנושות
ועל 2 כתבתי שגם אם המניע טוב המטרה לא מקדשת את האמצעים כך שהכלל הזה נראה לי חסר בסיס
וכל זה נכתב כדי להבהיר שאין כלל ברור לבדיקה מי האדם שפועל לטובת מטרה של הפיכת העולם לטוב ואכן עושה את זה בצורה שהוא מוגדר כאדם טוב
(ומה שכתבת על קידוש האמצעים בעמלק לא לזה התייחסתי בכלל וגם ככה מבולגנת לי התשובה אז גם לא אתייחס)
ד. ומה גורם לאנשים לדעתך לא לעשות את זה?
ה. אני אוהבת להבין את החברות שלי
אבל אם את רוצה אותי גם ככה אין לי התנגדות
ב. זה קצת הסתבך לי, אבל כנראה שאת צודקת ואין כלל ברור שכזה
למרות שנראלי שהתוצאות של המעשה, יותר מכל, יוכלו להראות אם זה טוב או לא
אז אולי אפשר לבחון טיב פעולה לקידום מטרה - לפי התוצאות שלה
ד. חוסר רצון
חוסר תקווה
אי מודעות עצמית
פחד מכישלון
ה. אז נהיה חברות?
ב. בגלל זה אמרתי שצריך לראות את האמצעים, וגם את התוצאות
בס"ד
עכשיו אני אנסה לקרוא את זה..
שעליך לפעול, כרגע, במצב הנתון.
לא מתוך התבוננות על מקומך במערכת הזאת; מתוך אחריות בלעדית על הפעולתיות שלך.
חשבונות על מקומות ומהפכות אפשר בהחלט להכניס; בתוך המסגרת הזאת.
הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!
היום יש תהיות.
למה אני קוראת הודעות מפעם
למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה
למה אני מרגישה שהכל עליי
למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)
למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות
איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה
למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו
למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו
למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי
למה החיים כאלה עליות וירידות
ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים
לא תמיד, אבל לפעמים כן
למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה
איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי
אני זוכרת שהיו הרבה יותר
ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם
מעניין
אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא
למה הפסיקו לייצר נוקיה208
למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208
למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן
ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר
אפילו בנות מפה שפעם היו לי
מה שלומך?
ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.
ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא
למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא
למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה
אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה
אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא
אני רוצה להיות עצמאית
אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב
מספיק לי די והותר מה שעובר עליי
והעומס הזה שמגיע
מכל מיני סיפורים שקורים מסביב
עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור
עד שהבנתי שהוא ברור
אסור לי להיות שם יותר מידי
ואני מוגבלת
אני יכולה להיות נחמדה
להתעניין בשלום
להביא משהו נחמד אם מסתדר לי
אני לא יכולה לתת את הבית שלי
או את האוכל שלי
או את הלב שלי
וזה גם לא יעזור
עכשיו צריך להתפלל
ואיפה אני ואיפה להתפלל
ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם
אבל יש לי תפקיד
כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי
הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים
הוי טאטע רחמים עלינו
אנחנו רוצים להתפלל
חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן
מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור
בקיצור גאולה עכשיו
זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו
ובלי הנחת של אביגייל
אנחנו רוצים בית דוד
מהר עכשיו אין זמן לחכות
חיכינו מספיק אביגייל
טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו
ותן לנו שמחה!
משהקוראים לזה מובחנות
אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית
אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית
צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.
מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.
אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.
אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.
לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.
כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?
אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.
ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה
אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה
להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר
כי לחשוב עליה בלי יכולת לעזור זה קשה
ולעזור זה לא אפשרי
אז מה נותר?
להתפלל
והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין
ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם
ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.
ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.
אולי, אני לא יודעת.
בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח
איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.
זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.
(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")
לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.
בסדר
אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.
אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.
הדבר הכי חשוב.
אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.
צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.
לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.
והוא אמר לי תודה רבה.
יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.
כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה
ואשריכם לגמרי כמו שנאמר
אבל
לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי
ואם האדם הזה הוא אישה אז כן
צריך לומר תודה גם אם זו אישה
עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה
(למעט שבועות? אולי)
אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו
וואו
אשריך לגמרי
והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ
אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא
להבדיל בין החיים, כן.
(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)
הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?
אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.
זה חרא
דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...
אח"כ אם זוכרים אותך
אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים
הייתי איתה ביחד
