אוטוטו נכנסת לתשיעי, ב"ה שהגעתי עד הלום, ההתחלה לא הייתה ברורה מבחנית הרופאים בגלל דימומים ומתן תרופת שהייתי חייבת לקחת, אבל ב"ה ההריון מתקדם ובדיקות תודה לאל בסדר, זה הריון שלישי ואני לא מבינה איך נשאר רק עוד חודש?
אני מרגישה שאני לא מוכנה נפשית לכל מה שעומד לקרות, צירים, כאבים, דימום, מחזור, איך אני אתמודד עם זה? אני רק חושבת שוב על מחזור והרחקות אני מתחילה לבכות, איך אתרגל לשינוי שפתאום יש עוד ילד? כמובן שאני מאד רוצה אבל חוששת מאד שהפעם יהיה לי קשה מן תחושה חזקה כזאת, ובנוסף בלידות הקודמות יכולתי להאריך את חופשת הלידה בלי בעיה כי עבדתי במקום שזה יתאפשר לי, אבל הפעם אין סיכוי! אני אהייה חייבת לחזור אחרי שלושה חודשים! רק המחשבה הזאת מורידה לי דמעות כל פעם מחדש, ועוד זה סוג של עבודה שמאד דורשת ממני גם בשטח וגם בבית, לא יודעת איך לקבל וךהתמודד עם הדברים, מה שעשיתי עד עכשיו פשוט נתתי לזמן לטוס והתעלמתי מהתחושות אבל מישום מה זה לא נראה הדבר הנכון לעשות כי אני מפחדת שרגיש נורא אחרי הלידה ולא אהיה מוכנה עם כלים להתמודדות.
אשמחלשמוע מכן דברי חוכמה שיוכלו לסייע לי
אני מרגישה שאני לא מוכנה נפשית לכל מה שעומד לקרות, צירים, כאבים, דימום, מחזור, איך אני אתמודד עם זה? אני רק חושבת שוב על מחזור והרחקות אני מתחילה לבכות, איך אתרגל לשינוי שפתאום יש עוד ילד? כמובן שאני מאד רוצה אבל חוששת מאד שהפעם יהיה לי קשה מן תחושה חזקה כזאת, ובנוסף בלידות הקודמות יכולתי להאריך את חופשת הלידה בלי בעיה כי עבדתי במקום שזה יתאפשר לי, אבל הפעם אין סיכוי! אני אהייה חייבת לחזור אחרי שלושה חודשים! רק המחשבה הזאת מורידה לי דמעות כל פעם מחדש, ועוד זה סוג של עבודה שמאד דורשת ממני גם בשטח וגם בבית, לא יודעת איך לקבל וךהתמודד עם הדברים, מה שעשיתי עד עכשיו פשוט נתתי לזמן לטוס והתעלמתי מהתחושות אבל מישום מה זה לא נראה הדבר הנכון לעשות כי אני מפחדת שרגיש נורא אחרי הלידה ולא אהיה מוכנה עם כלים להתמודדות.
אשמחלשמוע מכן דברי חוכמה שיוכלו לסייע לי
