פרק נז. ומכל זה תבין שמה שכתבתי בפרק כ"ח על שלטון המשומדים שאינו פעולת ה', אין זה אלא מצד ידיעתנו את פעולתנו. אבל מצד ידיעת פעולת ה' הרי הכול פעולתו. ובפרט הסכמת העמים על השבת בני ישראל לארצם הוא ודאי מעשי ה'. וכל הניסים שנעשו במלחמות הם גם מעשי ה'. ולזה אמר רבנו ישראל בער שיש להודות על זה לה'. ולא שנשתף עצמנו במלחמותיהם וכמו שאמר בפירוש שאין אנו צריכים לעשות בעצמנו מלחמה. רק הכול מעשי ה'. ושיתוף המשומדים בעניין אינו גורע כי הם כתינוקות שנשבו. וכדברי ר' שלמה קרליבך שמצד עיני משה היינו הנגלה צודקים המתנגדים לציונים ומי שראו בזה הטוב היה זה מצד עיני משיח. והנה ארץ ישראל הוא מקום המסוגל לאמונה. וכיוון שעיקר התרחקות ישראל מהמצוות הייתה מקלקול האמונה על ידי התגברות חכמת הטבע היה יכול להיתקן על ידי ארץ ישראל ועל ידי הניסים והנפלאות שהם בחינה אחת כמובא בליקוטי מוהר"ן חלק א' מאמר ז'. אבל מקלקול חותם הידיים יבוא על ידי כל זה אמונות כוזבות. וכמו בזמן בית ראשון שדווקא בגלל היותם בארץ עבדו עבודה זרה ולזה נגזר עליהם חובת גלות. והנה מי שגדל על טעותם שכפירתו מהיעדר דעת, לא מדעת, ורק אחר שידע אם חזר בתשובה אנו יודעים למפרע שלא חטא אלא מהיעדר דעת ולכן מביא חטאת. ועל כן במצב זה אי אפשר לדעת אם היו יודעים היו חוזרים בתשובה. והנה הבא לצדיק אם הוא רוצה באמת אלא שהוא אנוס בידי יצרו הרע מועיל לו הצדיק ומשיבו בתשובה. אבל אם לא הוא מקיאו. ורק תוכן ליבות וכליות יודע אמיתת לבבם. ועל כן עלינו לעשות את שלנו על פי הנגלה ועל פי העזות הקדושה נגד עזי הפנים וה' יעשה הטוב בעיניו. וכשלא הסתייע הדבר אמר שאין ברצון רבנו לבוא לארץ ולא רצה עסק עם הציונים כיוון שהם מחללי שבת שזה קלקול חותם הידיים. ואם היה בא היה נותן להם יניקה גדולה יותר לאמונותיהם הכוזבות. ופשוט שכל זה מהתגברות העזי פנים שבדור, הן עזות של כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, והן המפורסמים של שקר מאורי האש, ובפרט החולקים עליו. ולכן אמר באומן בשנה האחרונה שלא מחפשים אמת. כי יש אצלו אמת אבל אין מבקשים אמת. ולכן רוצה לילך למקום שלא יראוהו. כי כתב רבנו נתן שהתלמיד האמתי הוא כמו לבנה שפעמים נראה ופעמים נסתר. והכול תלוי בבקשה שמבקשים אותו. והנה פשוט על פי דעת רבנו שייחוד אמת ואמונה הוא ייחוד חמה ולבנה, והגם שנעשה זה מצדו, מצדנו לא זוכים לראות. כי הייחוד הוא באופן שהלבנה מתכסה לגמרי. וגם בהיותנו רואים אנו גם נראים על ידו מצד הכאת הראות כמבואר שם מאמר י"ג שזה עניין ההשגחה. ולזה אמר שרבנו אינו רוצה לראות את מחללי השבת. היינו עניין ההשגחה עליהם מחמת קלקול חותם הידיים. ולזה עלינו להמשיך לבקש ולחפש את ה' אלוקינו ואת דוד מלכנו עד שנזכה לייחוד אמת ואמונה.

וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...

יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו

מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?

היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!

למשאית/ וואן , של נחמנים, עם רמקולים והכל. בשביל חבר.

תודות מראש.

לפני שאשלח אגיד מה שאלתי  ובקשתי.

1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?

2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .

וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן

אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?

שכוייח...

אף פעם לא הייתי אצל רבנו.

ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..

קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.

ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.

האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?

כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.

רעיונות? מחשבות? הגיגים?

תודה!