זה צום דחוי, ולא התאריך עצמו.

תשאלי את הרב שלך, חבל שתצומי סתם אם את לא צריכה.

א. תבדקי עם הרב שלך אם את צריכה לצום, מאחר והשנה הצום נדחה - ישנם רבנים שפוסקים השנה שנשים בהריון (חלקן או כולן) לא צריכות לצום (תלוי ברב, בשלב ההריון, בהרגשה שלך וכו').

יש גם דיוקים שונים של פסיקות - לא חייבת / לא צריכה / אסור לצום. וכמו כן - כלל לא צריכה, או צריכה לצום ורק אם תרגיש לא טוב אז תפסיק וכו' וכו'.

בקיצור - תבדקי עם הרב שלך. 

ב. מומלץ כמה שיותר לנוח, אפילו לשכב כמה שיותר, במקום נעים (לא חם, וגם לא יותר מידי קר כי זה עלול לשתן).

ג. יש שני מוצרים שהציעו פה. לוקחים אותם לפני הצום: קליצום וביפולן  (אין לי ניסיון אישי לגביהם).

ד. מומלץ בשבת לשתות מיץ ענבים (השנה מותר לפני צום ט' באב בשונה מבדרך כלל...), ולאכול ענבים ופירות חיים נוספים (עדיף לא יבשים). וכמובן גם לשתות מים יותר מהרגיל. 

בהצלחה!

אני לא מבינה את ההמלצה הזו (אני יודעת שזו ההמלצה כללית ולא רעיון של מי שענתה לך כאן).

עשירים בסוכר (אומנם סוכר פירות), מעלים את רמת הסוכר בדם, ואז הנפילה של רמות הסוכר בדם בצום היא חדה ומורגשת ביתר שאת.

לדעתי, מיץ ענבים וענבים יעילים יותר במצבים של שתיה לשיעורים, או לשלב ההתאוששות אחרי הצום.

הכי יעיל - תפ"א אפויים או מאודים בקליפתם (לקלף לפני שאוכלים כמובן).

עוברים תהליך איטי של פירוק הסוכרים במערכת העיכול, ונותנים תחושת שובע לאורך זמן.

באמת במחשבה שנייה - אולי מיץ ענבים זה לא המלצה טובה, למרות שאכן שמעתי המלצה זו פעמים רבות. 

אבל ענבים - זה פרי ולכן מתפרק לאט. כך לפחות מה שידוע לי. 

אז כנראה שענבים מתפרקים מאד מאד מהר. לפחות חלק מהסוכר שבהם.

אבל מה, במיץ ענבים יש כמות סוכר כמו בקוקה קולה. זוועה.

הם לא מזיקים, אך הרבה יותר טוב מהם זה בטטות,

כי הן מתפרקות לאט ולא הופכות לסוכרים (כמו תפ"א) ומאד מזינות.

מומלץ לאכול אבוקדו, מאכלים מקמח מלא, אורז מלא, שמזינים ומשביעים לאורך זמן.

לגבי המיץ ענבים- לא יודעת לענות על שאלותייך...

אך מנסיון- זה עוזר!!!!!!!!!  מאד מאד!! 

ולא מדובר על כוס אחת, אלא על חצי ליטר, ליטר מיץ ענבים לאורך היום. וגם ענבים חיים.

נראה לי שהסוכר מהם לא מביא לנפילה כמו שאת מתארת, זה קורה יותר משוקולד, סוכר לבן וכד'- אך לא מספיק בקיאה בנושא

גם לפני 3 שנים לא צמתי בגלל שזה צום דחוי.

יכול להיות שיש רבנים שיחמירו אבל לפי מה שידוע לי לפי הרב עובדיה אישה מניקה או בהריון לא צריכה לצום את הצום מלכתחילה- כאשר הוא צום דחוי. צריכה לצום עד חצות היום (צריכה לבדוק, אני לא זוכרת אם חייבת...)

בכל מקרה, אני לא פוסקת הלכה אז תשאלי את הרב שלך..

שמעתי עיצה שעובדת ועבדה על כמה שלא היו בהריון. לקחת כמה כפות דבש לפני הצום

דבש מתפרק לאט בגוף וגורם לשובע!!

בכללי יש סכנה כלשהי שצום עלול לזרז את הלידה ולכן תתייעצי עם רופא.

שמעוברת אינה צריכה לצום (כמדומני סימן תקנט בביאור הלכה, בשם רע"א)

בת"ב שנדחה, עיי"ש.

ולענ"ד כן הוא בפרט שאת פעם ראשונה בהריון ועוד בתחילתו, שיש סיכון גדול על ידי הצום חלילה לאבד את זה [אני מכיר כמה נשים בפרט בחדשים הראשונות שהפילו בגלל צום], אם כי אם אפשר ומרגישים טוב ולא קשה - כדאי לצום קצת כמה שעות בלילה..

ויש מחלוקת השנה לגבי הבדלה, ומו"ר היה פוסק שאפשר לאכול בלי להבדיל, ולשמוע הבדלה במוצאי ראשון.

אז תהיי רגועה, את פטורה מלצום

[כמובן שאין כן הדין לגבי יום כיפור]..

ויהי רצון שיום האבל הזה יתהפך ליום טוב וליום שמחה בגאולה השלימה והאמיתית אמן

הדיון הוא דיון הלכתי, והוא מופיע בגלרית הפורומים.

אם יש בין המגיבים בן תורה שיכול להביא מקורות הלכתיים מוסמכים, בעיני, זה פי כמה יותר אחראי מנשים כאן שמנפנפות בפסקי הלכה מחמירים אישיים שהן קיבלו.

וכל אחת תשאל את הרב שלה.

ואף אחד לא מתיר "ככה". אלא שהביאו מקורות של פוסקים שמקלים כדי שנשים לא תפסוקנה לעצמן לצום, כשבזה הן מחמירות על עצמן לחינם, ועלולות לבוא לידי סכנה.

ומתוך נקודת המוצא הזו, כל אחת תשאל את הרב שלה.

אבל באמת זה פסק הלכה ידוע ומפורסם, וכך פוסק כל מי שהולך על פי מרן הרב עובדיה זצוק"ל.

לא התכתבת עם בן.

הניק "הדרכה" כבר ציין בעבר בשירשור אחר בנושא הלכתי שהוא לא אישה.

מכאן כל מי שמשתתף באופן גלוי כבן בדיונים הלכתיים.

מי אמר שהניק שלמעלה הוא רב? הוא בסך הכל הצביע על אפשרות הלכתית מסויימת. הוא אפילו לא דייק במקורות.

ואף על פי כן, הוא הביא מקור חשוב.

בעבר הגיב כאן בן תורה ירא שמיים, נשוי כמובן, במקום שהיה צורך להכריע בשירשורים שדנו בנושאים הלכתיים.

הוא לא פסק הלכות, אבל הוא כן היה מסוגל, שלא כמו כולנו או רובנו לפחות, להצביע על המקורות של פסקי הלכה שנראו לחלק מן הנשים כאן כאילו אין להם בסיס.

לא על שאלות הלכתיות שלנו, אלא על האפשרויות השונות בפסיקה ההלכתית.

על פי הבילבול, חוסר הידע, חוסר האמון, וההתנשאות כלפי פסיקה מקילה, לגיטימית, של גדול בתורה כמו מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל צריך שמישהו שיודע לענות יעשה כאן סדר.

(וזו גם הודעה יחידה שלו באתר).

מן הסתם פצל"ש של ניק מוכר, שהנושא מספיק חשוב לו.

בכל מקרה שיהיה ב"הצלחה!

(צום הוא קשה גם בלי הריון,

מה עוד שאולי יכול קצת להקשות מעט...

אם רב אמר לך לצום, לפחות תדאגי לשכב רוב היום או לנוח)

ואגב, מחכה לנו גם צום יו"כ- שזה ממש מפחיד אותי... אני אמורה להיות ב9...

עם כל הבחילות-הקאות ושאר גועל נפש זה ממש לא ברור שיותר קל מאשר בהמשך,

וממה שהבנתי גם עלול להיות מסוכן.

כך או כך- הרב שלי פסק לי (שבוע 8) לצום בערב, ובבוקר ברגע שקצת קשה לי (צמא או משהו אחר- ואני סובלת מבחילות כל היום שרק קרח/פחמימות מפיגות...) אז לשבור ולאכול כרגיל.

מסכימה, בהתחלה דווקא הכי קשה!

בד"כ אני סבבה בצומות, אבל ביוהכ"פ השנה, הייתי שבוע 9 וזה היה פשוט נורא. הייתי צריכה לצום את כל הצום וזה היה הצום הכי קשה שלי אי פעם...

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק

אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה 

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷