אין לי כוח להתבטל
אין לי כוח לעבוד
אין לי כוח לצאת מהבית
אין לי כוח להיות בו
אין לי כוח לקום מוקדם ממש שוב פעם
אין לי כוח לקום אחרי הצהריים
אין לי כוח לעזור
אין לי כוח להיות אנוכית
אין לי כוח בעולמך להיות
אין לי כוח לצאת ממנו
יעלאין לי כוח להתבטל
אין לי כוח לעבוד
אין לי כוח לצאת מהבית
אין לי כוח להיות בו
אין לי כוח לקום מוקדם ממש שוב פעם
אין לי כוח לקום אחרי הצהריים
אין לי כוח לעזור
אין לי כוח להיות אנוכית
אין לי כוח בעולמך להיות
אין לי כוח לצאת ממנו
את מתקרבת
הלא נכון
לא רוצה להגיע לשם. אבל יש לי תחושה שאני לא אגיע לשם.
מה בפועל?
כי אני שונאת שגרה.
ואני שונאת שדברים שמחים הופכים להיות שגרה, כי הם מאבדים את החוסר-שגרתיות.
תייצרי לעצמך משוים כאלה
מתישהו פשוט נמאס לי 
נמאס לך לייצר?
אז תפסיקי
ולמה זה חייב להישאר בבטן?
הנה זה יצא
כי בפנוכו עוד מגעיל לי
את צריכה לפרט אחד לאחד מה מציק לך
מה את יכולה לעשות בשביל שזה יפתר
ומה את לא יכולה לעשות,
אלא רק לסמוך על אלוקים שיעשה את הטוב ביותר בשבילך
יעלאני אצא אנוכית ומגעילה.
כי אני מפונקת נורא.
עדיף לי כבר שיישאר בפנים
לא כל אדם שמספר מה שמציק לו הוא אנוכי ומגעיל
וגם אם את מפונקת מותר לך להתבכיין
ובפנים זה סתם מתערבב עם הכל
ועושה סבטוחה גם עם מה שטוב
והופך את הכל ל'נמאס לי' (מצטערת על הסבטוחה)
מה שמציק לי הוא אנוכי ומגעיל.
ואני מתבכיינת בגלל שאני מפונקת.
ובאמת באמת נמאס לי 
שורדתתתודווקא לכתוב לעצמך זה ממש טוב.
את יכולה למצוא את הפתרונות דווקא תוך כדי שאת כותבת בדיוק מה שמפריע..
בס"ד
זה רע? אז צריך לשנות את זה. גם אם זה לא נוח.
אם את מעדיפה, אולי זה יועל גם אם תכתבי את זה לעצמך בלבד.
אלא אם אני רוצה להתקלקל וללמוד מהמעשים של עצמי.
בס"ד
אבל יעבוד פחות טוב
אני כל כך מעצבנת שאין לי כוח להזיז את עצמי לעשות משהו בעניין
אבל אני לא יודעת איך להעיף אותו לעזעזאל.
בס"ד
תעשי כל הזמן בדיוק ההפך ממה שהוא אומר. מהר מאוד הוא יבין עם מי יש לו עסק וילך להתעלל באנשים אחרים. ואז זה יהיה התפקיד שלך לעזור להם לגרש אותו (תעביר את זה הלאה כזה).
לדוגמה, כרגע הוא בקטע של לגרום לך להיות כמה שיותר פסיבית. ולכן את צריכה להיות הכי פעלתנית שאפשר. גם דברים שסתם ככה היית מתלבטת האם כדאי לעשות, עכשיו תעשי אותם ולו כדי לעשות משהו.
ובהצלחה.
ותודה. ענקית.
בס"ד
אבל יש סימן חשוב מאוד שנכון (כמעט) תמיד - ייאוש. אם דחף כלשהו מוביל אותך לייאוש ולאי-עשייה, בידוע שהוא מהצד האחר.
בס"ד
"רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם" (אבות ב איפשהו (נראלי)).
אז העניין הוא כזה - כל מעשה וכל התלבטות שיש לך - תנטרלי את השאלה איך את מרגישה בזמן המעשה. תנסי לחשוב איך זה יראה לך מרחוק. האם המחשבה "עשיתי א'" או "נמנעתי מלעשות ב'" תגרום לך לתחושת גאוה או בושה? זה דבר שאת תרגישי נעים לספר לאנשים אוחרים, או שתעדיפי להצניע את זה ולמחוק מקורות החיים שלך?
אבא אומר שזו אבן הבוחן הטובה ביותר לבדוק האם משהו הוא עצת היצר הרע, או המעשה הנכון.
וסליחה על הנצלו"ש למטה. ליתר ביטחון - @אנחנו יחד נבנה
ופסדר, אני לא בנצי 
בס"ד
פשוט פחדתי שזה גרם לך להפסיק לעקוב..
יעלאחרונה
שורדתתתבס"ד
לחבד"ניקים יש מונופול על המלחמה ביצר?
לאלא
אבל כל ההסבר וזה.. בדיוק התניא.
בטוח שלא למדת או משו?
בס"ד
אבל בסופו של דבר "סדנא דארעא חד הוא". אז אם אפשר להגיע לאמת מסויימת דרך החסידות, אין ספק שאפשר להגיע אליה גם מלימוד גמרא.
"הכל סובב את האשכנזים". ![]()
בס"ד
מסתבר שהחסידות לא גילתה כלום.
היא רק עטפה את הדברים באריזות חדשות נוצצות ויפות, כדי שאנשים שלא קיבלו את זה קודם יקבלו את זה עכשיו.
זה דברים שפעם היו נגישים רק לתלמידי חכמים הגדולים
והחסידות הראתה שכולם יכולים, גם האנשים הפשוטים יותר
ולא התכוונתי להתווכח..
בס"ד
פעם הדברים היו נגישים רק לאמיצים שהעזו לפתוח את הספרים הגדולים והכבדים והמפחידים, והחסידים היו הראשונים שניסו לשכנע אנשים אחרים לקבל גם הם כל מיני דברים מהתורה.
ולא רק אמיצים
אלא פשוט הייתה אקסיומה - פנימיות התורה זה רק לצדיקים
לא לכל מי שרוצה
ולגלות - להאיר - לחשוף
זה אותו רעיון של משהו שהיה נסתר
ועכשיו הוא גלוי.
קמנו ונתעודדבס"ד
אני לא מכיר את האקסיומה הזו ובטח שלא מכיר במושג "פנימיות התורה".
אבל כן. אני מניח שזה חלק מהעטיפות ההן שנתנו לכם..
כי לא היית אז
ולא נתנו לי שום עטיפות. זה בסדר
למה לחיילות דתיות אין מדי ב'?
מעניין
את/ה היית בצבא?
בהזדמנות אם אתקל בחיילת בבגדי ב' עם חצאית, אנסה לצלם עבורך.

הם לא רוצים שתדעו: שאת תאיר- בני נער רצחו.