למעט כמה שרשורים "מה אני אוהב/ת בבעלי/באשתי"

לרוב פורומים מהווים מקור לפרוק בעיות ופחות לשתף בשמחות הקטנות היומיומיות.

בכל מקרה, אני מאושרת עם בעלי מאוד. להגיד שאין ויכוחים או שלא היו משברים קטנים במהלך שנות הנישואין? לא נכון, במהלך השנים היו כל מני סיפורים, בעיקר בשנים הראשונות (אבל אף פעם זה לא הביא למחשבות על גירושין וכאלה וגם לא ל"ברוגזים" שלא דברנו יותר מכמה שעות, תמיד ידענו שנצליח לעבור את המשוכות כי האהבה שלנו יותר חזקה מהכל).

אני אוהבת אותו ומעריכה אותו ממש. וכמובן שמכל נסיון גדלנו והתחזקנו יחד.

ורוב הבעיות שלנו לא הגיעו לרמה של הדברים שרושמים כאן. החיים הם לא כזה סרט טורקי..

בקיצור, אין על בעלי...
 

ובכל מקרה, תלך לישיבה, תגדל קצת, גם בתורה וגם באישיות. מה אתה כזה ממהר? אחר כך החיים הרבה יותר עמוסים...

בקשר לישיבה - אל תדאגי. לא ממהר לשום מקום

בטענה שלך (עם המראה) את מאשימה את הגרושים שזו, בעצם, אשמתם.

ויש הרבה כאלה שפשוט נפול בפח עם הבנאדם הלא נכון.

עם שני אנשים טובים שרוצים לעשות טוב אחד לשני, רק לפעמים עוברים דברים בדרך וזה לא פשוט (וזה רוב הזוגות בעצם)

לא על מקרה שאדם אחד עם מידות רעות או הפרעה, שם הסיפר שונה כמובן

וזה לדעתי תלוי בשני פרמטרים:

1. בחירה טובה- לא להגיד "כולם אותו דבר". אלא באמת לחפש התאמה, אהבה, קשר עמוק ובעיקר- מידות טובות.

2. עבודה זוגית- לבוא בגישה של רצון לעשות טוב, להתגבר, לעבוד על המידות, להשקיע בשני.

בהצלחה!!

לא משתווה לרגע אחד כיף כלשהוא בחיי הרווקות

זה ממש אחרת 

מציאות שלמה שאין כמוה

לא תוכל להבין עד שלא תתנסה 

המלצה : תתפלל ותתפלל בכנות

נניח-

" בעלי מכבד אותי ודואג תמיד להקל עלי את העומס עם הילדים. מה כדאי לעשות?"

"אשתי משקיעה באוכל שאני אוהב כי היא יודעת שזה חשוב לי לבוא הביתה מהעבודה ולאכול ארוחה טובה. מה דעתכם?"

" מאז שהתחתנו הקשר בינינו הולך ומעמיק ואני אפילו לא דמיינתי שקשר זוגי יכול להיות כזה משמעותי. נראה לכם נורמלי?"

"כותבת מאנונימית, מחשש לאאוטינג- יש לנו 8 ילדים ב"ה ואני מרגישה שעם כל ילד ההבנה שביני ובין בעלי הולכת וגדלה".

" בהתחלה היה לי לא פשוט עם חמותי אבל עם השנים התחלנו להבין ולכבד יותר אחת את השניה והיום אנחנו במצב לא רע בכלל".

בקיצור- הבנת למה רוב השרשורים כאן מציגים בעיות?

לא כי זה הכלל, אלא כי זה יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל.

אני מבין שלא מציגים דברים טובים ככה בפורום, לא חשבתי שככה יכתבו את הדברים הטובים.

דיברתי יותר על רושם מהסביבה יותר

מזדהה לגמרי עם ההרגשה שלך. ההורים שלך הם המערכת הזוגית שאתה רואה הכי הרבה, ואתה לא רוצה כזו מערכת בדיוק...

התהלכתי שנים בהרגשה של "זוגיות זה לא באמת טוב, אלא ברירת מחדל". עברתי הרבה עד שהתחתנתי עם אדם מדהים.

אז באמת, כפי שכתבו לך, יש זוגיות טובה ונפלאה ומתוקה. ויש גם מריבות וקשיים.

הנקודה איננה סטטיסטיקה: "יותר זוגות מרוצים או יותר זוגות לא מרוצים". הנקודה היא שאתה מזהה מרכיבים בזוגיות שאינך אוהב, שמרתיעים אותך- זה לגיטימי וטוב. מה עושים עם זה? בוחרים אחרת.

פשוט להאמין שיכול להיות טוב ונפלא. שאפשר אחרת. שלך- יהיה טוב מאוד. לעבוד על עצמך. לזהות את הנקודות שכאילו "טבועות" בך מהבית (למשל התנהגות בעת כעס) ולהחליט שאתה רוצה אחרת.

זה אפשרי, ואם תעבוד על עצמך אז כשתגיע השעה תפגוש את הנסיכה שמחכה לך ובעז"ה יהיו לכם חיים מאושרים. באמת (:

שהזוגיות היא לא "נכון שיש קשיים ועבודה",

אלא חוויה עצומה של עבודה מתוקה?

(האמת היא, שקושי הוא לא בעיה, הוא אתגר. מי שהתכוון למשמעות זו- אכן צודק, בכל אופן בעיני) 

בכל אופן- מאז נישואי (למעלה מעשור) אני מודה לה' כל יום על הדבר הנפלא הזה.

אם אתה רוצה שגם אשתך תהיה ככה- אתה צריך ללמוד מבעלי, אבל זה ארוך מאוד, לא לפורום

זו תכליתה של זוגיות, ונכון כתבו מעלי- עליך לשאוף לזה. 

אין מתוק מזה בעולם.

יש כאלה שהמתיקות מגיעה יותר בקלות עם פחות עבודה וקושי ויש כאלה שעוברים קושי גדול ואז מגיעים למתיקות.

מאז שהתחתנת נהייתי הרבה יותר מאושרת ושמחה!

בעלי בן אדם ממש טוב ואני רק מגלה זאת יותר ויותר ככל שעובר הזמן..

אל תדאג, תתפלל הרבה ותהיה מוכן לעבוד על עצמך ויהיה לך טוב בעז"ה..

יש נטיה טבעית לאדם לשכוח שטוב לו.

תפתח חדשות (לא באמת) ותראה באיזה דרך אפשר לשקף את המציאות. רצח, גניבות, אונס, פיגועים, חקירות.. ולפעמים אתה רוצה לדעת האם קרו דברים טובים? האם קיימים בעולם  הזה אנשים של חסד?

בחדשות שוכחים לספר לנו על מליארדי בני האדם שקמו בבוקר ברייאים ונושמים. שוכחים לספר לנו שכל יום יש מעשים של חסד ואהבה ונתינה.. שיש ילדים שנרפאו ממחלות. 

"זה לעומת זה" - כל מה שקורה בעולם יש פי 500 טוב ממולו.

אז קח את כל מה שאתה שומע - תהפוך את זה לטוב תכפיל ב500 ותכניס את זה טוב טוב לאוזניים, למודעות.

וכשאתה נפגש עם עלמתך - תזכיר לה כל יום ויום, כמה נחמד לכם, וטוב לכם, ותראה שרוב הזמן, לא רבים, ורוב הזמם מחייכים, ורוב הזמן הכל מתנהל כשורה..

בלחיות קצרה  שיהיה לך..

אבל לשאלה שלא שאלתי וגם לנקודות הנחה שאני לא יוצא מהן. 

זה משהו שאני מזדהה איתו ובגדול!

אני חושבת שהפערים בין בני זוג נובעים מחוסר יכולת להקשיב אחד לשני ולקבל אחד את השני 

נישואין בהחלט יכולים להיות מקור של מתח ולחץ ומחנק ותסכול אם אין לשני את היכולת להכיל אותך. 

לכן תנצל את ההזדמנות ללמוד כבר עכשיו 

איך להיות להיות אדם מקשיב ומקבל, ופתוח לשמוע דעות של מי ששונה ממך 

רק כדי שלא תשחזר את הטעויות של ההורים שלך. 

אדם שעובד על עצמו מגיע לזוגיות מוכן להמשיך לעבוד ולתרום ולהתאמץ. 

ואז אפשר לקצור את הפירות הם כמובן אושר אינסופי. 

אל תנסו  להשוות את הזוגיות שלכם/ן  למה שאתם רואים אצל הוריכם .

פשוט זה דור אחר , חינוך אחר, אתגרים אחרים, השכלה שונה , וכו' . 

יכול להיות שאתה רואה דברים שלא נראים לך ולהם זה מאד מתאים , לא מה שאתה קורה טעות כך זה מרגש להם , יתכן שלהיפך. 

זוגיות זו יגיעה ללא  הפסקה  אך  שכרה בצידה ושכר גבוה מאד .

בהצלחה

וב"ה רואה המון המון המון אנשים סביבי שמאושרים במי שהם חיים איתו.

זה עצוב לקרוא פה כל פעם שזה הרושם שיש לאנשים....

הגיוני שלצערנו יש הרבה שקשה להם יותר, אבל זה לא המצב הנפוץ.

תחפש את האחת שלך שיהיה לכם טוב ביחד ובע"ה באמת יהיה לכם טוב

באמת לדעתי זה לא פשוט להסתדר בזוגיות, גם כי גברים ונשים הם שונים כ"כ וגם כי כל אחד מאיתנו גדל בכל מיני סוגי בתים עם תקשורת טובה או פחות טובה...

הכי חשוב בעיני זה לדעת שאם יש קשיים צריך לעבוד ולעבוד ולעבוד.

ולא לפחד מטיפול זוגי- גם אם אין התפרצויות אלימות, גם אם אתם לא לפני גירושים- אלא כדי לחזק את הקשר ולהיטיב את האהבה- כדאי ורצוי ללכת.

זה נכון שיש זוגות שהולךלהם, גם בלי זה וטוב להם בחייהם , אך יש זוגות שנתקלים בקשיים ושווה לעבוד על זה כיזוגיות טובה זו משענת מדהימה לכל החיים.

אני ובעלי נשואים כבר12 שנה ב"ה.

הרבה שנים היה לנו קשה- הרבה רגעי אהבה אבל גם הרבה תיסכול וכעס.הלכנו לטיפול זוגי ארוך!!! בהתמדה!!! בסוף בסוף ירד האסימון ועם כל יום שעובר אנחנו אוהבים יותר. לא בגלל שהפסקנו לכעוס או להרגיז, בגלל שאנחנו יכולים להיות גם שיא המאוהבים וגם להבין שהשני הוא רק אדם- עם כל החסרונות וכל היתרונות.

מה שאני מנסה להגיד זה שיש עבודה- לכל אחד כמות שונה לפי האופי שלו ובית ילדותו- אבל זאת עבודה שווה כי היא ממש בונה לא רק את האישיות של המשתתפים בה, אלא את כל המשכיות עם ישראל.

בהצלחה!!!

כדי לנהל זוגיות אחרת, צריך ללמוד ולהתאמן מפני שזה לא טבעי אם אין מודל מוקדם. 
כשקורה משהו בין בני הזוג, האוטומט הוא לחקות את מה שאנו מכירים, או לחילופין, להקפיד לא לעשות את מה שאנו מכירים אבל לא תמיד נדע איך לפעול נכון.
 עלול להווצר מצב שאין לנו כלים או ידע מוקדם להתמודד עם הזוגיות.
לכן הפתרון לטעמי, הוא למידה ואימון מתמיד בתוך הזוגיות. אפשר ורצוי להסתייע באנשי מקצוע הקרובים לליבכם. 
גם בשלב הבחירה, לבחון מה מוצא/לא מוצא חן בעיניך, כי לפעמים בתת מודע ניכנס לזוגיות דומה למה שראינו.

וממש לא מומלץ לוותר על חלק כה משמעותי מהחיים. מאמץ, מודעות ולמידה יביאו סיפוק רב למתמידים... בהצלחה

כמה אימרות שפר:

• אין קשר בין זוג לזוג ואין לדעת למי טוב 
• השאלה אם טוב תלויה במי שאתה ובמי שתהיה זוגתך
• אתה תתחתן עם מי שיקבעו לך משמים
•  החכמה היא לבנות עם מי שקבעו לך ולא עם מישהי אחרת
• את זוגתך תכיר לפני ולפנים את האחרות רק מבחוץ את הציפוי
• אתה תכיר את עצמך אחרת אחרי החתונה ולא בטוח שתגלה אדם נוח
• בשביל זוגיות טובה צריך שכל ותיחכום
• רוב הזוגות שלא מסתדרים =אנשים בלי חשיבה מחוץ לכופסא או סתם לא חכמים
• הסתכל בצלחת שלך
• תהיה גמיש ומוכן לחיים אחרים מכפי שאתה מתכנן
• תהיה רחמן אפילו על אשתך
• אל תצעק אל תעליב גם אם אתה מתרגז (שתה כוס מים)
• תחליט שאתה נותן ועוצם את העינים ולא בודק מה היא נותנת
• תסכים להיות האבא שלה והמטפל והמשרת ומפנק והנותן ונותן ונותן ורק נותן ו.......זהו 

יכולה להבין את השאלה בגלל הרקע של ההורים זה בהחלט מספיק שתרגיש כך.

אבל חשוב להבין נקודה נוספת קטנה - הגישה של העולם המערבי כיום של לחיות וליהנות ולהיות ציפורי דרור ללא עול של אשה וילדים. נכנסה גם אלינו, לצערינו. ומערערת את הרצון הטבעי להקים בית ולגדל עוד דור.

תוכל לראות שרוב המגיבים המאושרים בחיי הנישואין כאן בפורום הן נשים! זה לא שאין גברים מאושרים בזוגיות אלא שבהחלט ההשקפה המוטעית הזו שנישואין זה משהו כובל יכולה להשפיע על גברים על איך שהם מסתכלים על זוגיות ועל האתגרים והיופי בנישואין ולמנוע מהם להנות מהמשמעות האמיתית והנכונה של הקמת בית.

ואגב, גם אני נשואה ומאושרת מאד! בעיקר כי בעלי אדם עם מידות וראש פתוח לקבל הכל, בפרוש יש עליות ומורדות וכל מיני ניסיונות  ואתגרים אבל בגדול האהבה הולכת ומשתבחת. וזה כיף ומענג שאי אפשר לחשוב על חיים לבד.

אם זו שאתך בעלת מידות מושחתות. לא תעזור הנתינה והאופטימיות מצידך. זה כמו לנסוע באוטו מפונצ'ר ולדמיין שאתה נוסע באופן תקין. צריך לבדוק היטב מה המצב עם המידות (ולא רק הפיזיות). מניסיון!!!

הדבר נכון גם להיפך...

לך תגדל תתפתח ותמצא את שאהבה נפשך...

אתה צעיר מידי לא ? למה אתה חושב על זה היום ?

כנראה שבבית אתה מקבל רושם מוטעה על חיי זוגיות (לפי מה שציינת) עד כדי כך שזה כבר מטריד אותך היום. - מכיר את זה גם אני עברתי משהו דומה וכבר נשוי באושר ב"ה 6 שנים.

בסופו של יום או שאתה מעתיק את ההורים שלך או שאתה מקצין לכיוון השני. עם מודעות כמו שלך יש לך סיכוי לא לחזור על מה שראית בבית אלא לשנות ולטובה.

"לכל זמן ועת תחת השמיים" . אני מאחל לך שתזכה למצוא את הזיווג שלך ושתצליח בו ובכל אשר תפנה !

הטיפים: בויכוח לא ל"הקיא" את הכל. זה מעליב וסתם פוגע. הכוונה היא כשאתה מגיע לבית מבולגן, למשל, ואז מתחיל עם "אבל תמיד את לא מסדרת, ותמיד לא מנקה והכל הפוך ולמה אמא שלי הצליחה לנקות ולהיות עם הילדים וללמוד ולעבוד ביחד ואת לא?"

טיפ שני: אף פעם לא להשוות ל"אמא שלי עושה ככה". זה מכניס ללחץ. אלא אם הכוונה לשבח. "אמא שלי תמיד עשתה ככה אסבל נראה לי הדרך שלך יותר טובה."

טיפ שלישי: לא להסתכל על זוגות אחרים. אם טוב לכם- מצויין. אם לא טוב לכם- תעבדו. אבל ההשוואה לזוגות אחרים לא טובה בכלל.

ורביעי: לא לפחד ללכת ליעוץ. אנחנו מיד אחרי החתונה הלכנו בקשר לבלאגן שהיה לפני החתונה עם ההורים. פשוט רצינו להוריד את זה מהראש ולאפשר לקיים איתם קשר נכון יותר. זה לא דבר רע וזה מוסיף רק טוב.

אנשים נוטים לכתוב רק על מה שקשה

את מה שטוב שומרים ביניהם.

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.