אז נכון ש"סוף דבר הכל נשמע וכו'
אבל זה פחות מובן לי, אשמח אם מישו יפקח את עיני..
כי דברים גשמיים הם חולפים.
קהלת בוודאי לא ברסלברי
אם אני צודק וזה תחושה ולא משהו מחשבתי אז לרוב דברים כאלה פותרים על בירה עם חבר.
תורם.
המרשתת מלאה...
בהצלחה!
אבל עניינו בעולם זה לתקן את נפשו , את הקשר שלו עם הקדוש ברוך הוא. וכאן העניין שהוא יכול לתקן גם את העולם הגשמי . לדוג' : אדם שמברך על תפוח , ומעלה את התפוח ( ואת מה שמגולגל בו) לעולם רוחני גבוה יותר .
בקוצור: הקב"ה רוצה שדווקא אנחנו נתקן את כל המציאות , וזו אחריות ושמחה גדולה . שום דבר בעולם לא זז ללא שישראל יעשו מעשים טובים . המצוות הן הדבר היחיד שמוריד שפע לעולם . ( כתוב כך בספרי פנימיות התורה) .
טעיתי בהנחה שלי?
זה משהו שמפריע לך ברמה רעיונית או שמפריע לך בהרגשה?
במקומך הייתי מנסה תוכנית כזאת
גם זה כתוב בקוהלת...
ותן טלבעצם על השאלה היסודית הזאת קשה לענות מכיון שמה שלא נענה תמיד נוכל לומר- אבל אם לא היינו נבראים לא היה את הצורך הזה בעצם כל תשובה תניח שיש חוסר בעולם ולכן יש ערך להתקדמות וממילא לקיום שלנו. הרי אם לא היה לנו חוסר והתקדמות ממילא לא היה ערך לקיומנו ולכן כל תשובה תצטרך להסביר שיש חוסר שאותו אנו ממלאים והוא המעניק מהות לקיומנו. אבל תמיד נוכל לטעון שהחוסר הוא רק תוצאה של בריאתנו החסרה ואז ממילא לא הייתה סיבה לברוא אותנו.
ככה שבעצם אנחנו לכודים. לא שאלו אותנו אם אנחנו רוצים להברא אבל עכשיו שנבראנו אנחנו צריכים לנסות להבין את מי שברא אותנו, די לא פייר!![]()
כל זה בהנחה שאנחנו אכן צריכים לענות על השאלה למה אנחנו קיימים.
הרב סולובייצ'יק מדבר בקול דודי דופק על שני גישות לחיים, (ואני ממש ממש ממליץ ללמוד אם עוד לא למדת (בעצם אני עוד לא למדתי...)) גישה שמנסה למצוא ולהבין את שורש כל דבר ולא מבינה את מוגבלותה האנושית (יוצא לי קצת בעייתי, בעז"ה אני אנסה לתקן בהמשך) וגישה שמנסה לפתור את הקיים, להתמודד עם הבעיות של האדם ולא עם הבעיות של אלוקים. ראוי ללמוד במקום אני פשוט לא מצליח כל כך להסביר מה הוא אומר.
בכל מקרה, אז נשארנו עם חור שלא מצליח להסביר למה נבראנו. אז נצטרך לבחור שלא לענות על השאלה. "על כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה מת אבל ברצונך החופשי אתה חי" (קול דודי דופק) זאת אומרת- הקב"ה נטע בנו כח חיים עצום שמאפשר לנו להתגבר על חוסר ההבנה שלנו. אנחנו (במצב בריא)
רוצים לחיות
נהנים לחיות
אוהבים לחיות
אוהבים את העולם
אוהבים את בני האדם
אוהבים את הטבע
אוהבים טכנולוגיה
אוהבים ללמוד
אוהבים להתחבר
אוהבים את המשפחה
אוהבים לאהוב!
אני באופן אישי אחרי שלמדתי את מאמר צימאון לאל חי (אורות, זרעונים א') ממש התאהבתי בעולם.![]()
בעצם אני אומר שאנחנו צריכים להתחבר לכוחות החיים ולזרימה האלוקית העצומה שקיימת בנו (יש לי חבר שאוהב לומר "לא לזרום עם כוחות החיים האלוקיים שלנו זה הכפירה הכי גדולה" וזה מאוד נכון!) ופשוט לאהוב את ההויה כולה!
אם נגיד ככה בעצם יש לנו תשובות רבות שיענו מה החיסרון במציאות שאותו אנחנו מתקנים והוא מעניק לנו משמעות אבל על כולם נוכל לשאול- אם לא היינו נבראים אז לא היה חיסרון שאותו נצטרך למלא, אז בשלב הזה אנחנו חייבים לענות לעצמנו שזה לא מה שמשנה ואנחנו מתעלמים לחלוטין מהשאלה הזאת כי הוא בלתי ניתנת לתשובה, אבל אם נתמקד בעצמנו ולא ננסה לפתור להקב"ה את הבעיות ונתמקד בכוחות החיים העצומים ובאהבה שבנו אז נבין שכרגע אנחנו ברואים ויש לנו אהבת חיים גדולה(שלעיתים צריכים לעבוד לגלות) ולכן אין צורך וטעם להתמקד בשאלה, וצריך להתמקד במה אנחנו יכולים לעשות ומה מקדם אותנו. ועכשיו אתה יכול לעשות לענות לעצמך- מה מקדם אותך? מה אתה מרגיש מקדם אותך ואת המציאות, מה מספק אותך? מה גורם לך לאהוב?
בהצלחה!![]()
אגב אם קראת וזה עזר לך (אפילו קצת) אני אשמח שתגיב כי הרבה פעמים אני משקיע בפורומים ומרגיש שזה סתם..![]()
![]()
לפעמים זה נתפס אצלי כגילוי חולשה, חוסר כבוד עצמי...
גם כשמישהו אחר משתף זה יביך אותי... יהיה לי קשה לשמוע.
אבל לפעמים זה לא מביך, תלוי מה הקושי ואיך הבנאדם מספר את זה.
זאת ממש תופעה... כי סך הכל אני כן רגישה ואמפטית, אבל אם זה משהו רגשני נשפך כזה אני לא מסוגלת...
זה לא. אבל שינסה.
יחס קר? מנומס? לא נתקלים בכלל?
אבל בזמנו כשרכבתי ליד עקרון עבר לידי פלישתי ודהרתי לכיוונו בעזות יהודית, סוף טוב הכל טוב.
אבל הראתי להם מה זה! 
(אחלה גשש
)
המחנכת שלי ביסודי פעם התבלבלה ואמרה את זה.
אתה אמור להכיר את זה, אצלי הגשש זה כבר היסטוריה
שבדורות הבאים ילמדו עליכם?...
אם מדברים עליך
וואן גוך היה סמרטוט בחיים שלו. איכשהו אחרי שמת נהיה צייר ענק.
לוינס לא היה כל כך מוכר, ודאי לא רוב חייו (חלק גדול מחייו הוא היה בכלל מנהל בית ספר). היום הוא נחשב אחד ההוגים המודרניים החשובים ויש פקולטות שלמות שלומדות אותו.
ויגוצקי הוחרם בחלק גדול מחייו, והכתבים שלו התפרסמו הרבה אחרי שמת, רק אחרי נפילת מסך הברזל.
דה ווינצ'י היה חשוב מאוד בחייו, אבל נוסחאות שהוא הגה, תרמו לעולם המון שנים אחרי מותו.
יש"ו ויוחנן המטביל, בחייהם היו מהפכנים הזויים, והיום הרבה אנשים מעריצים אותם.
ועוד הרשימה ארוכה...
החתול הזמני עלול להפוך לקבוע.
לפי הגמרא, הם לא היו אנשים חיוביים, אפילו מקולקלים...
ואת תוצאות "מהפכנותם" סבלנו וסובלים עד היום...
בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם
Lavenderאם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי
אבל גם זה לא באמת
הייתי מעדיף שיזכרו אותי כמה שפחות.
מחפשים שידוך לבחורה (48), ישרה, טובת לב, שמורה ודתיה,
עם איזו בעיה נפשית. (לא דיכאון. מתפקדת).
תימניה.
מחפשת כיפה סרוגה.
האם מישהו מכיר מקום שעוסק בכאלה זוגות?
בחורה טובה מאוד. תהיה אמא טובה!
תודה רבה.
על מנת לא לייבש את פורום לנ"ו מגולשיו נולדה ההחלטה לאסור כתיבת כל ענייני לנ"ו בצמ"ע כי אז מה עשינו בזה? פשוט העברנו את הטראפיק מפורום א לפורום ב.
גם אם תרצה להקים פורום אחר ותבקש זאת ממשה, הנטיה שלו לרוב תהיה לסרב אלא אם כן תמצא מספר ניקים מכובד שיהיו פעילים בפורום החדש ושהפורום החדש לא ייבש ויפגע בפורום ישן ופעיל יותר.
אני יודעת שראיתי פרסומת על משהו כזה בשבוע שעבר ולא מצליחה למצוא אותה עכשיו
יש סיכוי שראיתם? או שאתם יודעים מי מארגן את זה?
מחפשת בשביל מישהו שירצה מאוד להגיע לספר
מאמר מעורר מחשבה של העיתונאי הבריטי אליסטר הית' מהעיתון "דיילי טלגרף":
יש משהו בישראל שמטריד אנשים — וזה לא בדיוק מה שהם אומרים.
הם ידברו על מדיניות, על התנחלויות, על גבולות ועל מלחמות.
אבל אם מגרדים מעט את פני השטח של הכעס, מגלים משהו עמוק יותר:
חוסר הנוחות אינו בגלל מה שישראל עושה — אלא בגלל מה שהיא מייצגת.
אומה קטנה כל כך לא אמורה להיות חזקה כל כך. נקודה.
לישראל אין נפט.
אין לה משאבי טבע מיוחדים.
האוכלוסייה שלה בקושי בגודל של עיר אמריקאית ממוצעת.
מסביבה אויבים.
שנאה באו"ם.
יעד לטרור.
גינויים מצד ידוענים.
חרמות, השמצות והתקפות.
ובכל זאת — היא משגשגת כאילו אין מחר.
בצבא.
ברפואה.
בטכנולוגיה.
בחקלאות.
במודיעין.
בביטחון.
ובעיקר — ברוח ובנחישות בלתי שבירה.
הם הפכו מדבר לשדות חקלאיים.
מפיקים מים מן האוויר.
מיירטים טילים באמצע מעופם.
הם מצילים בני ערובה מתחת לאפם של המשטרים האכזריים בעולם.
הם שורדים מלחמות שכולם היו בטוחים שימחקו אותם מהמפה —
ואף מנצחים בהן.
העולם מביט — ואינו מסוגל להבין.
וכשאדם נתקל בעוצמה שאינו יודע להסביר, הוא מחפש הסבר אחר:
אולי זו עזרה אמריקאית.
אולי זה לובי בינלאומי.
אולי דיכוי.
אולי גניבה.
אולי איזה טריק אפל שנתן ליהודים כוח כזה.
כי חס וחלילה שזו תהיה האמת.
חס וחלילה שזה אמיתי.
חס וחלילה שזה מגיע להם.
ואולי גרוע מכל — שזה נגזר מלמעלה.
העם היהודי היה אמור להיעלם מזמן.
כך בדרך כלל מסתיים סיפורם של עמים שנרדפו, גורשו ושועבדו.
אבל היהודים לא נעלמו.
הם חזרו לארצם.
בנו אותה מחדש.
החיו את שפתם העתיקה.
והחזירו את עברם לחיים — בזיכרון, בזהות ובכוח.
זה לא רק פוליטיקה.
זה כמעט מקראי.
אין שום נוסחת רמאות שמסבירה איך עם חוזר למולדתו אחרי אלפיים שנה.
אין דרך הגיונית לעבור מתאי הגזים להשפעה עולמית.
אין תקדים היסטורי לשרוד את הבבלים, הרומאים, הצלבנים, האינקוויזיציה, הפוגרומים והשואה —
ועדיין להגיע ביום ראשון בבוקר לעבודה בתל-אביב.
ישראל אינה רק היגיון.
אלא אם כן אתה מאמין שיש משהו גדול יותר מהיגיון.
וזה מה שמטלטל את העולם.
כי אם ישראל אמיתית,
אם האומה העתיקה והקטנה הזו עדיין חיה, מוגנת ומשגשגת —
אז אולי…
אלוהים איננו מיתוס.
אולי הוא עדיין חלק מהסיפור.
אולי ההיסטוריה אינה מקרית.
אולי הרוע אינו המילה האחרונה.
ואולי היהודים אינם רק עם…
אלא עדות.
וזה הדבר שקשה לעולם לשאת.
כי ברגע שמודים שהישרדותה של ישראל איננה רק מרשימה — אלא אולי גם אלוהית —
הכול משתנה.
המצפן המוסרי מתערער.
ההנחות על כוח, היסטוריה וצדק מתמוטטות.
ואז מבינים שלא מדובר בסוף של אימפריה —
אלא בתחילתו של משהו נצחי.
לכן מכחישים.
לכן משמיצים.
ולכן תוקפים בזעם.
כי הרבה יותר קל לקרוא לנס "תרמית"
מאשר להתמודד עם האפשרות
שאלוהים באמת מקיים את הבטחותיו.
ועושה זאת… בשקט.
יש לכם המלצות לקייטרינג שאפשר לקנות אוכל מוכן לשבת? באזור המרכז והשרון...
אתם יודעים, לא כזה שמזמינים ממנו ל50 איש אלא כזה שקונים בו קצת הביתה. עדיף קייטרינג יחסית "בריא", כלומר מנות עם שמן ולא שמן עם מנות...
תבדוק בסניפים שקרובים אליך
בת"א, ברח' בן יהודה:
משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא
יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם
בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'
אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.
יום ראשון שלי בעבודה.
השעון צילצל והתהפכתי, קמתי 45 דקות מאוחר יותר ממה שתכננתי.
הלכתי לאוטובוס, הוא לא הגיע, הלכתי לכספומט פרטי והוצאתי 100 שקל בעמלה של 7.9 כדי לעלות על מונית, אני בדרך לעבודה אמור להיות שם בשבע, מקווה שיסתדר היום
מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.
אני אשאל בפעם הבאה. תודה!
אולי דוכן מיצים בפארק
או שערות סבתא ביום העצמאות
שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי
לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.
לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון
היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן
אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי
(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)
לק"י
אף נהג מונית לא הציע לי.
זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....
מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.
זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.
לכן אני לא דואג לך
שיהיה לך בהצלחה רבה!
אנוני.מיתאני במרכז צריך להעביר כמה שעות והייתי צריך להטעין א הפלאפון אז הלכתי לבית אריאלה ונכנסתי לפורמים. קצת מוזר לי להית פה אחרי כל השנים האלה