בס"ד

א. לבני ספרד נכון להחמיר שלא להסתפר ולהתגלח בערב שבת זו, כך כתב הגר"ח פלאג'י הבן איש חי וה'חזון עובדיה'.

ב. בערב שבת זו אין אומרים תיקון חצות, כך כתב בחזון עובדיה.

ג. ראוי להקדים לקבל את השבת בשבת זו, עין ספר 'מנהג ישראל תורה' סימן תקנ"ב.

ד. כיון שבמוצאי שבת זו אסור ללבוש בגדים מכובסים לכן יזהר ביום שישי להכין בגדים למוצאי שבת עד כדי שתקלט בהם הזיעה. ואם לא הכין בגדים מערב שבת יפשוט בלילה הבגד שלבש בערב שבת ובבוקר ילבש בגד אחר שרוצה להכינו (חזו"ע ע"מ רכט) ואם גם זה לא עשה יניח הבגד על הרצפה או ינקה בו אבק וכדו' כמו שכתב 'לחם הפנים' יורה דעה סימן שעו.

ה. פשט המנהג בכל הקהילות ללבוש בשבת זו בגדי שבת כרגיל כמו בשאר השבתות, וכן כל הלכות עינויים אין נוהגים בשבת זו ועיין ב'אור לציון' (ח"ג ע"מ רסח) מה שהחמיר בפרט מסוים, אמנם בחזון עובדיה חלק עליו.

ו. מותר בשבת זו ללמוד בדברים המשמחים עד בין השמשות. (כך כתב החיד"א בברכ"י סימן תקנ"ג והשדה חמד וחזו"ע ע"מ רמח).

ז. מותר לאכול ולשתות בשבת אפילו שכל כוונתו כדי להקל מעליו הצום, אלא שאין ראוי לומר נאכל ושתה כדי שיהיה לנו כח לצום. (כמבואר במג"א סימן ר"צ. ובחזו"ע שבת ח"ו עמוד נו היקל בזה). ויש לעורר שאדם השותה מים ואינו צמא אין לו לברך על שתיה זו כמבואר בשו"ת 'רבבות אפרים'.

ח .מי שקשה לו לצום מותר לו לקחת בשבת טבליות 'קלי צום' (חזו"ע שבת ח"ג) ומרן הגר"ש וואזנר כתב שיפורר את הטבליה ויערב אותה במים, ועדיף שיעשה כן מערב שבת.

ט. אין אומרים צדקתך במנחה של שבת משום שט' באב נקרא מועד וחשיב כערב יו"ט, ועיין ספר 'נתיבי עם' סימן תקנ"ט.

י. בסעודה שלישית מותר לאכול בשר ולשתות יין כרגיל ואסור להימנע מכל מאכל ערב ואכלים בצוותא ושרים שירי שבת כבכל שבת.

יא. יעשה מים אחרונים חמש דקות קודם השקיעה, ואם איחר והגיע זמן השקיעה בכל זאת יטול ידיו למים אחרונים (הגר"ש דבלצקי בספרו ת"ב שחל ביום א').

יב. מברכים ברכת המזון לפני השקיעה ועושים זימון ושותים כוס אם בירכו על הכוס משנ"ב תקנב ס"ק כג ומי שלא הספיק לברך ברהמ"ז לפני השקיעה אינו מזכיר נחם בברכה עיין חזו"ע ע"מ רפח ואומר רצה והחליצנו דאזלינן בתר התחלת הסעודה

יג. אחר סעודה שלישית ממשיכים בקדושת שבת ואין לנהוג שום מנהג אבלות, זולת אכילה ושתיה שיש להפסיק חמש דקות קודם השקיעה.

יד. אסור להכין מקודש לחול, ולכן אסור להסיר הספסלים בבית הכנסת ולפרוס שטיחים ווכדו' לפני צאת השבת, ויש מתירים בבין השמשות (חזו"ע ע"מ שלג).

טו. אחר שיעברו עשרים דקות מהשקיעה יחלוץ מנעלי העור ולא ילבש מנעלים אחרים מיד שלא יראה שכוונתו לאבלות, אלא אחר כמה דקות ילבש נעלי תשעה באב. ובגדי שבת לא יחליף רק אחר צאת הכוכבים. וטוב שיאמר לפני כן 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', ואף הנוהגים כר"ת ילבשו בגדי החול בצאת הכוכבים לדעת הגאונים שהוא בשעה 20:17 ולעניין מלאכות יחמירו כר"ת (כך כתב הגרש דבילצקי בספרו הנ"ל).

טז. הגבאים יאחרו תפילת ערבית כדי שיוכלו הציבור להתארגן. אין אומרים פסוקים ומזמורים לפני ערבית, ואומרים 'אתה חוננתנו', ואם לא אמר אינו חוזר - כיון שמבדיל על הכוס בים ראשון בלילה (משנ"ב). אחר 'שמונה עשרה' - מנהג בבל לומר חצי קדיש ומרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל כתב לומר קדיש תתקבל, ואין אומרים 'ויהי נועם' אלא קינות ואחר כך מתחיל 'ואתה קדוש'.

יז. חייבים בלימוד תורה גם ביום תשעה באב, ולומדים בדברים הרעים. (ועיין באור לציון ח"ג עמוד רנז מה שכתב במעלת המנצל את הזמן ללימוד התורה ביום זה).

יח. יום תשעה באב הוא יום סליחה וכפרה, כך כתב בספר 'שם משמואל' פרשת דברים, ובספר 'אמרי פנחס מקוריץ' כתב שבעת שיושבים על הקרקע הוא עת רצון גדול לקבלת התפילות.

יט. אחר תפילת 'שמונה עשרה' לפני קריאת 'איכה' מדליקים נר ומברך החזן 'בורא מאורי האש' ומכוון להוציא את כולם ידי חובה, ואין אומרים שום פסוקי הבדלה אלא מיד ברכת 'מאורי האש' ומותר לומר לחברו שבוע טוב.

כ. נשים הנמצאות בבית יאמרו 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' כדי שיהיו מותרות לעשות מלאכה, ויברכו לעצמן על הנר. לדעת הספדים בשו"מ ולדעת הרבה מחכמי אשכנז אין להם לברך ברכה זו, בשו"מ הגברים בדיעבד יכולים לברך על הנר כל הלילה.

כא. קטנים שאוכלים בתשעה באב והגיעו לחינוך לדעת מרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצ"ל צריכים לעשות הבדלה ולדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל אינם צריכים לעשות הבדלה.

כב. חולים, מעוברות ומניקות שיש להם היתר לאכול יבדילו מיד במוצ"ש ואין צריכים לעשות סעודה רביעית, ולא יאמרו שום פסוק קודם ההבדלה.

כג. חולה שצריך רק לשתות מים בתשעה באב אין צריך לעשות הבדלה.

כד. אין מברכים כלל על בשמים בהבדלה ולא במילה. ובשאלה האם מותר להריח בשמים בתשעה באב נחלקו מרן הגר"ע יוסף והגרב"צ אבא שאול. לדעת הגר"ע אסור ולדעת הגרב"צ מותר.

כה. אין לשטוף כלים בתשעה באב רק הנצרך לו, אמנם כלים שאם לא ישטפם יגרמו לזבובים וכדו' וכן באופן שאם לא ישים בהם מים יהיה קשה לשוטפן - מותר לתת בהם מים. ומרן הגר"ע יוסף מתיר לעשות מלאכה בליל תשעה באב.

כו. בליל ת"ב אין אומרים השנה לא תיקון רחל ולא תיקון לאה

כז. ביום תשעה באב אין אומרים תיקון חצות.

כח. כתב הגר"ח פלאג'י שיש עניין להשכים להתפלל תפילת שחרית ביום תשעה באב.

כט. ברית מילה דחויה בתשעה באב - בעלי הברית מתענים ומשלימים התענית.

ל. מילה בזמנה, השנה, אבי הבן המוהל והסנדק יתפללו מנחה גדולה, ירחצו פניהם ידיהם ורגליהם בצונן ויחליפו בגדיהם לבגדי שבת משומשים ואינם משלימים תעניתם, שיום טוב שלהם הוא, ולבני ספרד יכולים להישאר עם בגדי השבת עד הערב. (וע"ע חזו"ע ע"מ שצד ואורל"צ ח"ג ע"מ רסד). ולא ילבשו נעלי עור בשעת המילה, ולא יברכו על הבשמים במילה.

לא. צריכים להבדיל קודם המילה והציבור יכולים לצאת ידי חובה בהבדלה זו ולא יבדילו על כוס המילה.

לב. מותר לומר מזל טוב לאבי הבן שאין זה בכלל שאילת שלום.

לג. תשעה באב יש 92 ברכות ולכן יש להשלימם על ידי שמיעת ברכות התורה וההפטרות ואשר יצר.

לד. יש להכריז בציבור להבדיל על הכוס בלבד בבית בלי נר ובשמים.

לה. בשנה זו במוצאי תשעה באב מותר להסתפר,להתגלח, לרחוץ בחמין, לכבס, לשמוע שירים, לברך שהחיינו, לאכול בשר ולשתות יין.

לו. נוהגים לקדש הלבנה במוצאי תשעה באב ויטעם משהו קודם הברכה, ואם יכול יביא מביתו נעלי עור וילבשם קודם ברכת הלבנה.

ויה"ר שנזכה עוד השנה לבנין בית מקדשינו ותפארתינו ולביאת משיח צדקנו בחסד וברחמים!!!

- ומי יתן ונזכה לגאולה השלימה ולא ניאלץ כלל לצום אמןןן!!!  בעז"ה  -  רוצים משיח עכשיוווו !!! אמןןן !!!!

משהו שיושב לי על הלב תקופה ואני לא רוצה

לפתוח עם המשפחה

כי זה יכול להעכיר אווירה וזה לא מה שאני רוצה שיקרה.

אחותי הגדולה ואני לא תמיד היינו החברות הכי טובות.

קשר סבבה היו שנים יותר, היו שנים פחות.

היא התחתנה כמה שנים לפניי

והכל ממש בסדר,

אני נשואה עם המשפחה שלי,

היא נשואה עם המשפחה שלה.

באופן כללי היא בקשר הרבה יותר טוב עם המשפחה של בעלה מאשר המשפחה שלנו.

שם היא מרגישה ממש ממש חלק.

היא מגיעה לכל האירועים, הם נמצאים אצלם המון,

היא בקשר ממש טוב עם האחיות שלו.

ממש חלק מהמשפחה לגמרי.

בדיוק הפוך מאיך שהיא מרגישה איתי.

לאירועים שלי היא אפילו לא תמיד באה.

לכל מיני דברים שאני מזמינה היא די מתחמקת.

והשבת,

מישהי מהמשפחה

הייתה אצלה עם בעלה והילדים,

ופתאום הבנתי משהו,

שאני אף פעם לא הייתי אצלה בבית.

היא מעולם לא הזמינה אותי, או מישהו מהילדים שלי,

או את בעלי.

אין שום שיח כזה.

איזה פעמיים כשעברנו קרוב לעיר שהיא גרה בה,

אפילו הזמנתי את עצמי,

ופעם אחת היא פשוט לא ענתה כל היום,

ופעם השנייה היא התנצלה שהיא לא בבית.

אבל היא אף פעם לא אמרה,

אבל תבואו ביום אחר, בואו ננסה פעם אחרת.

אף פעם לא הזמינה מיוזמתה

אותנו אליה.

אני לא יודעת אם הבעיה היא אצלי או אצלה.

אולי זו פשוט תחושה כללית.

אני מרגישה שלפתוח את זה ייצור אווירה עוד יותר כבדה וממש ריב.

אני יושבת עם עצמי, ודי מתוסכלת.

לא כי אכפת לי מביקור כזה או אחר,

מעוד פעם לבוא אליה או שהיא תבוא אליי,

אלא פשוט

כי האווירה במשפחה לא כל כך

זורמת מאוחדת ומגובשת, והם פשוט

לא מרגישים חלק מאיתנו.

לא המשא ומתן עם אירן,

לא "הפסקת האש" במהלכה נהרגים חיילים בלבנון,

לא הקדמת הבחירות,

לא חוק הפטור מגיוס,

מה הכי הכי חשוב לדעת בימים אלה לפי עורכי האתר?

בחיי שאם תוכנית סאטירה הייתה מציגה ככה אתר חדשות של המגזר הדתי, הייתי אומר שהפרודיה שלהם מוגזמת ולא אמינה

אם מישהו מכיר ויכול להמליץ לי אשמח ממש.. פסיכולוג/עו"ס בעיקר זה הכיוון. ניסיתי לחפש קצת בגוגל ולא מצאתי יותר מדי...

תודה מראש!

ידוע המדרש שהקב"ה רצה לתת את התורה, אז הוא שאל את כל האומות לפני האם הם רוצים, וכולם אמרו שלא...

ההסבר הקלאסי זה להגיד שבחם של ישראל ושלא יהיה טענה לאומות מולנו

אבל הרב בידרמן לוקח את זה למקום ממש חזק בעיניי

יש יהודי שמרגיש רחוק... מה הקשר שלו לקבלת תורה עכשיו?

הוא מרגיש רחוק הוא לא לומד, הוא לא מקיים הכל, יש לו נפילות, זה לא בשבילו...

אז בא הקב"ה אומר לו אתה יותר גרוע מעשיו? מישמעאל?

לא! אז אם להם הצעתי את התורה, בטח שלך אני נותן אותה העיקר הרצון לקבל את התורה

אז שנזכה לבוא לחג עם רצון לקבל תורה ונזכה להתמלא בקדושה של החג ולאהוב את השם ואת תורתו

שיהיה חג שמח לכולם 

(קשה לדעת כי הרבה משנים את השמות שלהם, ואני לא הולך לתייג גם את השמות שאני זוכר

אז אם יש פה משהו שמזהה את השם של ה'ניק' שלי, אתה מוזמן להגיב, תן את הכיף שבלמצוא אנשים מפעם, מין כיף כזה, אה?

מחר (רביעי) בערב?

מחרתיים - חמישי בערב?

תודה.