אז ב4:30 לפנות בוקר כנסתי את כל הביצ .(דודים,סבא/סבתא,גיסים,בני דודים)
והחלטתי שאם אין מי שילמד אותי על בית המקדש וכו' אני עלמד אחרים שאנלהם מושג.
אז התחלתי לספר להם והראתי להם סרטונים ,תמונות...
בהתחלה כולם רצו להביא לי כאפה אבל אז הם התחילו להתענין ושאלו שאלות וחקרו..ואז ב5:00 לפנות בבוקר הראתי להם את הסרטון האחרון והם התחילו לבכות.אבל ממש.
עכשיי שתבינו זה אנשים שאנלהם מושג בדברים האלו.
עכשיו לי יש עקרונות של כל לילה עד 5:30 ערה מאז אני הולכת לישון דעאש לא יעזור.
אז אמרתי להם שאולי אם יהיה לי חשק נמשיך מחר .
וזה עצוב כי זה עשה אותי שמחה וצריך להיות עצובים