בניין הבית לא תלוי במלכות בית דוד זה ירושלמי מפורש במסכת מעשר שני אאל"ט ונראה לי מופיע גם בבלי

הרמבם כותב את סדר הדברים.

לא כותב שזה מחייב או משהו כזה.

כמו במשל

פֶּרֶק רִאשׁוֹן

מצוַת בניין המקדש וכליו

המצוה וקיומה במהלך הדורות

א מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת בַּיִת לַיי, מוּכָן לִהְיוֹת מַקְרִיבִין בּוֹ הַקָּרְבָּנוֹת וְחוֹגְגִין אֵלָיו שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" (שמות כה,ח). וּכְבָר נִתְפָּרֵשׁ בַּתּוֹרָה מִשְׁכָּן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהָיָה לְפִי שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה..." (דברים יב,ט).ב כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, הֶעֱמִידוּ הַמִּשְׁכָּן בַּגִּלְגָּל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁכָּבְשׁוּ וְשֶׁחִלְּקוּ, וּמִשָּׁם בָּאוּ לְשִׁילֹה וּבָנוּ שָׁם בַּיִת שֶׁלַּאֲבָנִים וּפָרְשׂוּ יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן עָלָיו, וְלֹא הָיְתָה שָׁם תִּקְרָה. וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וָתֵשַׁע וְשִׁשִּׁים שָׁנָה עָמַד מִקְדַּשׁ שִׁילֹה. וּכְשֶׁמֵּת עֵלִי חָרַב, וּבָאוּ לְנוֹב וּבָנוּ שָׁם מִקְדָּשׁ. וּכְשֶׁמֵּת שְׁמוּאֵל חָרַב, וּבָאוּ לְגִבְעוֹן וּבָנוּ שָׁם מִקְדָּשׁ. וּמִגִּבְעוֹן בָּאוּ לְבֵית הָעוֹלָמִים. וִימֵי נוֹב וְגִבְעוֹן שֶׁבַע וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה.ג כֵּיוָן שֶׁנִּבְנָה הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם נֶאֶסְרוּ כָּל הַמְּקוֹמוֹת כֻּלָּן לִבְנוֹת בָּהֶן בַּיִת לַיי וּלְהַקְרִיב בָּהֶן קָרְבָּן, וְאֵין שָׁם בַּיִת לְדוֹרֵי הַדּוֹרוֹת אֶלָּא בִּירוּשָׁלַיִם בִּלְבַד וּבְהַר הַמּוֹרִיָּה שֶׁבָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר דָּוִיד זֶה הוּא בֵּית יי הָאֱלֹהִים וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל" (דברי הימים-א כב,א), וְאוֹמֵר: "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד" (תהלים קלב,יד).

3 מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ
למנות עליהם מלך- שום תשים עליך מלך
להכרית זרעו של עמלק- תמחה את זכר עמלק
לבנות בית בחירה- לשכנו תדרשו ובאת שמה.
כאשר כל מצווה קודמת לבאה אחריה!

ובפרק י''א אומר הרמבם
"המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש..." "וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו..."



משמע שמי שבא לשנות את סדר המצוות ואינו מחכה לביאת משיח בשביל שיבנה המקדש, מדלג על מצוות המלכת מלך ורוצה לבנות מקדש בעצמו, הרי הוא כופר בתורה ובמשה רבינו.

ג2 וְעִקַּר הַדְּבָרִים כָּכָה הֵן: שֶׁהַתּוֹרָה הַזֹּאת - אֵין חֻקֶּיהָ וּמִשְׁפָּטֶיהָ מִשְׁתַּנִּים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן וְלֹא גּוֹרְעִין מֵהֶן. וְכָל הַמּוֹסִיף אוֹ גָּרַע, אוֹ שֶׁגִּלָּה פָּנִים בַּתּוֹרָה וְהוֹצִיא הַדְּבָרִים שֶׁלַּמִּצְווֹת מִפְּשׁוּטָן - הֲרֵי זֶה בְּוַדַּאי רָשָׁע וְאֶפִּיקוֹרוֹס.

זה שכל מצוה קודמת לזאת שלפניה זו פרשנות שלך שמאוד דחוקה ברמבם כיוון שלא הזכיר זאת בהלכות בית הבחירה.

לא דלגתי על ההלכה הזאת

אני לא בא לגרוע ממצוות בניית בית בחירה- להפך!
אני רוצה לעשות אותה כמו שצריך!
בדיוק כמו שרווקה לא יכולה להביא קורבן יולדת לפני שהתחתנה וילדה, כך אתה לא יכול לבנות מקדש לפני שהמלכת מלך!


זה כתוב שחור ע"ג לבן וזה שאתה אומר שזה דחוק כי זה לא מופיע בהלכות בית הבחירה זה ניסיון שלך להצדיק את שיטתך בלי להסביר את דברי הרמבם. (ומעיד על חוסר בקיאות בשיטת לימוד הרמבם)

הרמבם היה מאוד מסודר ואם הוא לא מזכיר אפילו לא ברמז את הצורך בהמלכת מלך לצורך בניית הבית במקומו בהלכות בית הבחירה כנראה לא סבר שזה נצרך.
יש לך קושיא מהלכות מלכים?
התרוץ פשוט.
הוא מדבר על מתי התחייבו המצווה.
זה קרה לפנינשנים רבות כשישראל נכנסו לבית.
קצת תמוה להתעקש שהרמב"ם חולק על הירושלמי (ואאל"ט גם על בבלי) מפורש
רק כדי להצדיק את שיטתך אתה שם את הרמבם במקום ץמוה מאוד שחולק על התלמוד

והתירוץ שלך של "זה קרה לפני שנים רבות" לא מסתדר עם כ"כ הרבה דברים של הרמבם שאין לי מאיפה להתחיל..


מעניין שהכסף משנה, הרדבז ועוד.. לא חשבו על התירוץ שלך ולא ראו את זה שאם בהלכות בית הבחירה לא מוזכר (לפי מה שאתה אומר, לא בדקתי) זה סותר את דברי הרמבם בהלכות מלכים..

בכסף משנה אסתכל מתישהוא בעז"י בלנ"ד

עוד הרבה ראשונים ואחרונים שאתה חולק עליהם דוב
ראה שמואל ב' פרק ז א-ב

אחפש ואסרוק.

 

(יש לי מקראה שלימה על מצוות המלכת המלך)

אכן בעד בניית הבית אני לא בטוח.
אך הוא בוודאות בעד חידוש עבדת הקרבנות (כמו הרבי)

הוא בעד אחרי המלכת מלך וכו'

@ע@ערוצניקית7 את רואה? ככה כל דיון כזה נגמר...

רק שלקרוא כאן מתומצת נח יותר,
אבל...
איזה ספרים?

זה ממש נגיעות קלות בעיניינים גדולים 

 

 

ספרים- בעצם זה נושא שמקיף את כל עולם הספרות היהודי 

החל מתורה ונ"ך ועד אחרונים ואחרוני אחרונים.. 

 

אם את רוצה ללמוד בצורה מסודרת לפי נושאים יש כמה ספרם שמסדרים את זה אני יחשוב על זה

ואוכל כמו שצריך וכו' 

ואז...

כאב ראש - צעירים מעל עשרים

הסוגיא הראשונה שם היא בדיוק זו. הוא דן בדעת הרמב"ם, בבלי ובירושלמי, מביא את הדעות וההסברים השונים ומוכיח בכמה ראיות ששאף אם נאמר שזהו הסדר לכתחילה, לא יתכן לומר שהוא מעכב בדיעבד, וכך גם נהגו בבית ראשון ובית שני. יעויין שם.

אבל אם אתה יכול לומר בקצרה איך זה עבד בבית ראשון ששם היה מלך
והאם הוא מתייחס לשמואל ב' פרק ז' א-ב ולדיון בגמרא, בראשונים והאחרונים בנושא?

אני חושבת שפשוט צריך להפסיק להתדיין איתו, להפסיק להתכווח..הרי הוא לא באמת ישנה את דעתו בגללנו..העיקר שאנחנו יודעים ת'אמתלא ככה?

רק רציתי להבהיר לך שאין תועלת בדיון כזה סבוך בפורום כזה

מממ..רגע..חשבת עלי?|מרוגש|

אתה משיחסטי או רגיל?
כאילו מאמין שיחי זה נותן כוחות למלך ויעני זה המלכת המלך?

כי אתה כמו נממלכתים למינהם בורח מדיון עניני וכותב שזה נכון אבל "לא כ"כ בפשיטות" אותם תרוצים ממלכתים מוכרים רק באצטלה חבדניקית.

לא ברחתי מדיון

דבריו של הרב גינזבורג כותובים שחור ע''ג לבן ומצחיק אותי שאתה מתחיל בוויכוח של 'כן נכון' 'לא נכון'

לעומת הדיון האגבי הזה, את הדיון בשרשור על דברי הרמבם תרצת בתירוץ כ''כ חסר תוכן שעלה לך בראש באותו רגע..

אין לי טעם לדון על דברים ככה

הרב יצחק גינזבורג תומך בהקרבת קרבנות בזה"ז.

זה ממש לא היה תרוץ אגבי ששלפתי באותו רגע אני סובר ככה כבר הרבה זמן.
ברוך השם גרמת לי להשיג קצת מקורות בעניין אני יעיין בהם וישוב לכתוב פה בלנ"ד.

 

שעל מצווה אחת הרמבם מדבר באופן נקודתי שהתאים לזמן מסויים ועל מצווה אחרת נצחית לעד?
ולפי מה אתה מבדיל בין זה לזה?


ומה שאמרתי זה שדברי הרב גינזבורג הם לא שחור ולבן כמו שארגונים מסויימים מנסים להציג את זה

הרמבם כתב את ספרו לאנשים פשוטים שקוראים תורה שבכתב ואת הספר הזה ולא שום דבר בינהם.

ולכן דבר כזה עקרוני הוא היה צריך להזכיר במקומות בהלכות בית הבחירה.

ואם הואט לא עשה את זה כנראה שזה לא מעכב.

ולפי מה אתה קובע שזה שהוא לא הזכיר את זה בהלכות בית הבחירה אז זה אומר שלא מעקב?

הרמב"ם היה אחד מהראשונים שהכי יש לדקדק בדבירהם ואם לא ראה סיבה לציין כלל כה חשוב צריך להיות לזה תרוץ טוב.
אז אם היה כתוב ממש בברור שזה מעכב ניחא.אבל לא זו המציאות.

הרבה דברים ברמב"ם אפשר להבין רק אחרי הגמרא בנושא.

 

 

אבל צריך סיבה טובה להתרחק מהפשט ולומר זאת.

 

יש הבדל בין הדינים הבסיסים שלכאורה אמורים להיות פשוטים לבין השאלות שעולות לך אם כן קראת ספר כלשהוא בין התורה שבכתב למשנה תורה...

למרות שזה קצת מתאים כי אתה יכול לראות באופן די ברור שהרבה מהאחרונים 

סוברים שעיקר המעשה היה פסול אך הוא הותר לשמעון ולוי מתירוצים שונים, 

ז"א אם היה היום מעשה כמו שמתואר בתורה ללא המדרשים היו אומרים לך חד משמעית 

שאסור להרוג עיר שלמה והיו מביאים לך את פשט הכתוב ואת פשט הפרשים הראשונים והאחרונים כאחד..

מהתורה יהיה קשה למצוא לזה סמך

 

בס"ד

 

זה לא נכון, אגב.

 

אם היא ילדה לפני החתונה משום-מה, היא צריכה להקריב קרבן יולדת.

ב. מדובר על רווקה ללא ילדים

אשכרה.