זה פן אחד של המציאות. האם זו היא המציאות כולה? אני חושב שהמציאות כולה לא תוכל להכתב, ואוסיף -

ואמנם תולעה ורימה אחריתנו
וליבנו שבע מרורים
אמנם בגדנו ומעלנו באחריותנו
ואנחנו הולכים ושוברים

כן, אמנם בן אנוש ליבו דווה
וראשו חולי איום
והוא כה קטן - הולך וכבה
ומחשבתו רק רע כח היום

אבל זוג עיניים אותו מנחם
זוג כוכבי אל ברקיע
שמזכירים הבחירה שלצאת מהרחם
ואל הצעד הבא להגיע

ואדם מה קטן הוא, מה קטנה קומתו
קומתו עקומת העולם
וכשיבין את חייו ויבין את מותו
רק אז יהיה הוא אדם.

תודה.

צריך פשוט לחיות אותם באמת.

שזה אומר שחשבתי על זה הרבה זמן? |נבוך|

אין לי מושג. לא מכירה אותך.

אשריך!

והשנים עושות משהו. וגם דברים שעוברים בחיים.

גיל זה נסיון, והסיבה לזה שחשבתי היא שהיה לי זמן לחשוב.

(וואלה של אסימון, לא של זלזול)

וואו.