קודם כל,
את היולדת. את מחליטה.
אבל דולה זה לא כזה "מאסט"
ואולי הם צודקים.
למה את כל כך רוצה דולה ?
כי קראת על זה דברים שנראו טוב?
דולה זה יותר משמעותי כשהיולדת לא רוצה את אמא שלה איתה בחדר לידה.
יש לי חברה שלא רוצה את אמא שלה איתה בלידות, יש לה סיבה טובה, אני מכירה את אמא שלה.
והיא לוקחת דולה.
כשיש גם אמא שתומכת ואת בקשר טוב איתה, וגם בעלך איתך בחדר הלידה,
ואין חלילה איזשהו סיבוך שיודעים שהולך להיות איזשהו קושי שדורש תשומת לב מיוחדת של מישהי,
אז לא ניראה לי שזה טוב.
להפך, נראה לי שזה יותר מדי אנשים , ושיש מצב שתרצי שהדולה תתחפף כבר ותלך.
לי לא הייתה. בשתי הלידות. למרות שלפני לידה ראשונה קראתי והתלהבתי כמוך.
אמא שלי אמרה לי "סתם שטויות ,למה? אני אהיה איתך". קיבלתי. כי כשהיא לא משגעת לי את השכל
אז אנחנו בקשר טוב.
בדיעבד אם הייתה באה לי דולה יש מצב שהיא הייתה רק מעצבנת אותי בלידה.
אני בקטע של לבוא, ללדת, לעשות מה שאומרים, לשכב על הגב בלי להתעסק יותר מדי ניסיונות של תנוחות, לקחת אפידורל,
לא להוסיף אפידורל בלחיצות ,
להודות לקב"ה ולאבא על הלידה והפלא. לשכב קצת במחלקה וללכת הביתה.
לצערי אני טיפוס מאוד לא הוליסטי, לא מתחברת לכל העניין הזה של הריון זה פלא לידה זה מעיין נובע ומופלא וכד'.
הריון זה תיק. לידה זה לא תענוג. באים לבי"ח יולדים וזהו. סלמאת', כמו לפני 20 שנה ומעלה, טרום עידן האינטרנט והבחירה והמודעות לנשיות שלנו ועל מה אפשר לריב עם הצוות ומה אני יודעת יותר טוב. (נכתב בהומור, אמרה לי דברים ברוח זו חברה של אמא שלי, שהיא קרובה לגיל 60) נראה לי שהיה לי יותר כיף אם הייתי כמו חצי מהפורום פה
על טבעיותן ואהבתן לדברים האלה כמו לידות וכאלה.
אני יכולה לתת לך דוגמה על עצמי, ששילחתי "דולה" חינמית שאני מאוד, מאוד אוהבת כי לא היתה לי סבלנות לזה.
חברה של אמא שלי הצדקת , דולה בנשמתה שלא עוסקת בזה לפרנסתה אבל מתה על הדברים האלה והולכת ללידות
של חד הוריות ונדחות עמו ישראל לעזור להן בהתנדבות כסוג של דולה, באה איתי בהתחלה, כי היה לאמא שלי עיסוקים ואף אחד לא חשב שאני באמת הולכת ללדת , וכשאמא שלי הגיעה, למגינת רוחה שילחתי את החברה בחזרה לילדים שלה,
כי לא רציתי ששתיהן ישגעו לי את השכל, אמא שלי עם הנאחסיות שלה והחברה עם ההוליסטיות והרוח.
אמא שלי עיצבנה אותי שעה לפני צאת הנסיכה, בפתיחה מתקדמת , כמו שרק היא יודעת .
("תאספי את הבגדים שפיזרת על הכיסא, מה זה הבלגן הזה? רואים את התחתונים על המכנסיים שהורדת! זה לא יפה ! " "אמא אני עם אפידורל בגב , אני לא יכולה לרדת מהמיטה . אם לא היה לי צינור בתוך עמוד השידרה הייתי גם עושה פנאלים ומסילות ורוחצת בפינות. אבל אני עכשיו הולכת ללדת הווה אומר שאין לי יכולת לרדת להכין את המחלקה לפסח " "אז למה לפני כן את עושה בלגן עם הבגדים אם אחר כך את יודעת שאת לא תרצי לסדר?" "אמא לכי הביתה! תעשי לי טובה. ושאבא יבוא, תגידי לאבא שיבוא, אין לי כח אלייך את מעצבנת אותי. סתמי כבר. אני עם צירים!!"
"מה פתאום אבא? את בחדר לידה! " "אבא לא מעצבן. ודיי" )
אחר כך היה בסדר היא ישבה בשקט עם הפלאפון והתנהגה כיאות.
