לפני כל התסבוכים, לגיל 12 בערך.

אין לך זכות להתלונן!

הבעיות התחילו ב17

או אפילו לפני
10 וחצי כזה

אבל אני לא רוצה לחזור לזמן הזה לפני שאני פה זה מפחיד מדי

אי אפשר גם אז
ואי אפשר גם עכשיו



אין מה לעשות

עצם הבניה שלך אולי התחילה בגיל 17

 

זקנה

 

 

(הגיל נבחר בקפידה! )

ואני מקווה שהשיא הבא לא יהיה כ''כ רחוק.

נראה לי שגם 26 זה מעולה.

כאילו, סה''כ מה כבר המרחק מ25? |מהרהר בחפירותיו|

אני סובלת מהגיל הזה באופן כרוני 

מתה לצאת ממנו כבר.

כל גיל יכול להיות קל יותר...

השנה הכי מטומטמת, מבלבלת ומיותרת בחייו של אדם ממוצע (כי אם הוא נשוי כבר אז לא..)


בדוק, כולם אומרים את זה.

(ואני התכוונתי בשיא החיובי.)

ככל שהתרחקתי מגיל 18 הרגשתי מזדקנת.

בת 21? 23? 24? -זקנה בלה שעבר זמנה.

פתאום הגיע גיל 25 והשתנתה ההרגשה. 

הרגשתי בשיא.

מצד אחד כבר אשה עם נסיון חיים ומבט בוגר על העולם, מצד שני עדיין בלבלובי הצעירות.

 

אין לי געגועים לגילאי העשרה. אולי לשנים בצבא...

רוב שנות העשרה זכורות לי כסיוט.

 שנה של  18 היתה אחת השנים היפות ומלאות החוויות שלי.

על פניו הרב לימודים,

אבל הרבה כיף, חוויות עם חברות, משפחה, חו''ל.

ובעיקר- הכרותי עם האיש של חיי.

מסתדרים אחלה. קצת קשה, אבל לא בצורה היסטרית.

אפשר גם להנות אני חושבת.

אחלה שנה!

נהניתי בה רצח

(חוצמיזה שביליתי במשרד של הרב של האולפנה הרבה, כי כל מורה שקצת התעצבנה עלי שלחה אותי לשם) אבל זו הייתה שנה מושלמת. באמת!

השנה...

אני ביסודי א עד ח...

כל פעם ששלחו אותי למנהל הוא לא היה...(שלחו אותי רק פעמיים השנה לשם שינוי)

לגיל 20 יהיה מעולה

אז בא נהנה ממה שישלנו עכשיו וזהו. חח כאילו,הלוואי..;)

וילדים בגן זה הכי נחמד.בלי שום אחריות על כלום.רובם תמימים וחמודים כאלה.וגם הלא תמימים שבהם חמודים.

נראה לי השנה הכי זוועתית שלי בנתיים.

את כזאת זקנה, יואוו

לפני הלילה...

אבל בכל מקרה, 16 זה אחלה גיל...

לא זוכרת מה היה אז אבל בטח יותר טוב מעכשיו.

|מתה על החיים שלי|

ולא. הם לא זוהרים ונצנצים באוויר.

אבל להחליף אותם זה עסק ממש לא משתלם.

@אנחנו יחד נבנה

תגידו מה שבא לכם, לדעתי עדיף לחיות את הרגע כמה שיותר טוב ולצפות לחיות ככה גם את הרגע הבא.

אשכרה.