קורה.

הכי חשוב שבינתיים, גם בלי להרגיש אהבה מתפרצת, את מטפלת בו כמו שצריך.

מניקה. כל הכבוד! לא מובן מאליו.

וגם קוראת לו הפצפון .

הריון, לידה, תינוקות, בעיקר בכורים, מעלים אצלנו כל מיני רגשות, דוחקים אותנו לכל מיני מצבים רגשיים, מציפים אותנו נפשית.

תני לעצמך את הזמן. אולי זה סוג של הלם קל. אני זוכרת איך אני הרגשתי כשנולד בני הבכור - הייתי פשוט בהלם. זה נחת עלי כמו רעם ביום בהיר. הבכי, הגזים, התפרים, הגודש, לא הסתדרתי עם כלום וגם לא בדיוק התלהבתי מהתינוק.

הרגשתי אחריות - אולי את מלא כובד האחריות - וחרדה לו, וחמלה, כמו שאת מתארת.

לקח לי כמה חודשים טובים להיקשר אליו.

אם את מתפקדת היטב בסה"כ - כלומר פעילה במידה, שמחה במידה באופן כללי, ומטפלת בתינוק שלך כראוי, אז פשוט תני לעצמך את הזמן. תסיחי את הדעת מזה, זה יגיע באופן טבעי.

סביר להניח שבעוד שבועיים לערך הוא יתחיל לחייך אליך, ואח"כ גם לצחוק ולשוחח, ואז - בלי שתרצי תתאהבי בו .

אם את בכל זאת חושבת שאת זקוקה לעזרה נפשית (את לא נשמעת ככה), אל תהססי לפנות.

אפשר לניצ"ה. יש להן מתנדבות מקסימות שאפשר להיות איתן בקשר טלפוני מתי שזקוקים ולקבל תמיכה והדרכה.

זה כמו לסובב את הברז ולתת להורמונים הנכונים לזרום...

ויחד עם זה, מתחברת גם למה שכתבה המגיבה שמעלי.

אני מכירה סיפור דומה - תינוק שני, אחרי ניתוח קיסרי כואב מאוד, האמא הטרייה המשפחה הצעירה עברה לגור אצל הוריה, כי האמא הצעירה היתה כאובה מדי לעשות שום דבר (הניקה, חיתלה, ולקחה משככי כאבים במינון נמוך.  זהו.)  התינוק הקטן בן 10 ימים, הנקה מלאה, והאמא הצעירה מספרת לאמא שלה שאין לה שום רגש כלפי התינוק.  כלום.  אם תקבל טלפון מבית החולים ש"סליחה, טעות, החלפנו לכם את התינוק בתינוק של מישהו אחר", לא יהיה לה שום בעיה להחזיר את התינוק הזה ולקחת את התינוק השני.

האמא שלה לא נבהלה, אלא הציעה לה שכל פעם שהיא מחתלת אותו, לעשה לו עיסוי קצר על כל חלק מהגוף שחשוף (התינוק היה תינוק חורף, אז בשגרה הוא היה מכוסה עם בגדים...

האמא הצעירה אמרה שהספיק לה עיסוי אחד כדי להתאהב עד עמקי נשמתה בתינוק שלה.

יש משהו שמגע עור אל עור עושה.  הדברים מוכחים במחקרים.

מה דעתך, כשאת מניקה אותו, להסיר כל חציצה של בגד ביניכם?  

בנוסף, פני את הזמן לשכב לצד הפצפון במטה, כשאין בגדים שחוצצים ביניכם (טוב, בסדר, תשאירי עליו חיתול ;) ), למשך רבע שעה פעמיים או שלוש ביממה.  אפשר, כמובן גם לפרקי זמן ארוכים יותר.  בין לבין, וגם תוך כדי, עסי אותו, מכף רגל ועד ראש (אולי מהראש ועד לכפות הרגליים).

חשוב:  לוודא שהתינוק נמצא במקום מוגן במיטה, שאם תירדמו, הפצפון לא יכול להתגלגל לשום מקום.

בהצלחה!

נראה לי שבילד ראשון עוד לא קולטים מה זה ילד שלך, אז הוא חמוד והכל, אבל גם צורח... 

עובר ברגע שהוא מתחיל להגיב.... ולהעדיף אותך על כולם... 

לדעתי אין לך מה להתייסר, כל אחת בקצב שלה. רק תזכרי לחזור לעדכן פה שהכל בסדר....

אצל הילדים הבאים ההיקשרות היתה הרבה יותר מהירה, אז זה בסדר.

החיוך הראשון יגיע ואז את תעשי הכל כדי שימשיך

וככל שתשקיעי בו יותר זמן וכסף..זה יקרה 

אהבה=נתינה

מציאת עבודה /בית וכו'

תשקיעי בו כמה שיותר.

ותתבונני בו, סתם ככה, בלי שהוא זקוק לך באותו רגע.

גם לי זה היה עם הבן השני שלי, בהתחלה ממש היה לי קשה לקבל אותו, לא זוכרת בדיוק כמה זמן זה היה אבל תקופה ארוכה ממש לא הרגשתי אליו חיבור (עם הבת שלי שלפניו זה לא היה),

אבל תמיד המשכתי לטפל בו כמו שצריך, לשיר לו, לחבק, לנשק, ללטף (למרות שזה היה קצת מלאכותי)

ואחרי כמה זמן שמתי לב שאני מאוהבת בו! זה פשוט השתנה בלי שהרגשתי!

או כמו שאומרים נתינה יוצרת אהבה

בעז"ה, מקווה שתרגישי בזה בקרוב

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...