דבר ראשון תודה רבה על התגובות..
נתתם לי עוד כמה כיווני חשיבה, וזאת בכללי, גם עוד דרך לפרוק
נממ. לפחות כרגע, נראה לי ששיתוף צריך לעשות במינון ובמידה ושגם להעזר בעצמך זה סבבה והכל..
אבל גם קצת הלהוריד מעצמי, אני לא יודעת הכל וללכת להתייעץ זה חשוב ונחוץ לפעמים.
מאז שפתחתי את השרשור הזה, חשבתי על זה הרבה, ולשם שינוי, דבר שלא עשיתי הרבה זמן, שיתפתי.. קצת. בסיטואציה שהתלבטתי עליה.
אפילו יזמתי בעצמי שיחה

|גאה בעצמו|
זה היה מעניין.
נכון שיכולתי להגיע לתובנות מסוימות לבד, אבל זה שבדברתי עם מישו מבחוץ זה פשוט גרם לחלק מהסרטים ומימה שחשבתי לרדת.
הרגשתי חשופה.
זה היה מפחיד.
לשתף זה לפתוח דלת, זה לא קל, אבל זה שווה לפעמיים.
ואת, האנונימית שטענה שגם פחות אוהבת להשיר פרורים של הלב בכיסים של אחרים
לעניות דעתי תחשבי על זה.
תעזרי לעצמך. זה מדהים. אני ברוב המקרים הולכת על הכיוון הזה..
אבל קצת לפרוק, לשתף, אפילו לכתוב או לבכות ככ מקל לפעמים.
להכנס לפלונטר עם עצמך זה פחות כייף
זה לא בריא.
אם מצלחים לקום לבד, סבבה.
אבל כשלא, לפעמים שווה להתייעץ. למרות שזה קשה. ממש.