ארבע סיבות מדוע לא גיניתי את עברייני יצהר

ברוח חג הפסח לפניכם ארבע תשובות לקושיה אחת. מדוע שתקתי ולא גיניתי את חבורת העבריינים שעשתה ביצהר מה שעשתה, וגם למה חיכיתי עם זה שבוע שלם

אורי אליצור, י"ז בניסן תשע"ד

ונתחיל מהסיבה האחרונה והפחות חשובה: לא גיניתי כי גם אם הייתי מגנה שבע פעמים ומשתחווה ולוחך עפר, בסוף הייתם שואלים למה לא גיניתי. כי משחק המגנה-לא-מגנה מתנהל במישור שמנותק לחלוטין מהעובדות ומהאמת, וכולו רק טקס מתלהם של תופי טם-טם ונהמות חסרות פשר. הרי המתנחלים המתונים מגנים בכל הזדמנות ובכל הכוח את אירועי תג-מחיר. אין מי שלא שמע את הגינויים האלה, ובכל זאת כעבור כמה שבועות או חודשים יאמר המראיין במתק שפתיים למרואיין המתון: "למה אנחנו אף פעם לא שומעים מפיכם גינוי ברור ומפורש?" מה לא שומעים? הרי גינינו בכל ההתלהבות האפשרית, הרי אצלך באולפן גיניתי וגיניתי. לא יעזור, כבר אמרנו, זה לא קשור למציאות. זה טקס.

ביום רביעי השבוע אמר ח"כ נחמן שי שאי אפשר לבקר את אבו-מאזן על כך שהוא לא מגנה את פיגוע הרצח של תנ"צ מזרחי, משום שאף מנהיג ישראלי לא מגנה ולא מביע צער כאשר נהרג פלשתיני. שזה בערך כמו להגיד שאף מנהיג ישראלי לא מדבר עברית או שאף יום לא מתחיל בזריחת השמש. לא היו הרבה מקרים שבהם רוצח יהודי ירה סתם כך במשפחה ערבית או לתוך קבוצה של אזרחים ערבים במטרה להרוג ערבים ללא אבחנה. היה עמי פופר והיה ברוך גולדשטיין והיו פה ושם עוד חמישה שישה מקרים נוראים כאלה במהלך ארבעים השנים האחרונות. אני חושב שיחסית לנסיבות ולאירועים מדובר באמת במספר זעום מאוד שאנחנו יכולים להיות גאים בו, ואין שחר לשום השוואה שמנסה לייצר כאילו איזון בין הטרור הערבי ובין הטרור היהודי. אפשר להתווכח איתי על זה ולומר שגם אנחנו רצחנו, אבל לומר שלא היה מנהיג ישראלי שגינה את מעשי הרצח? מאיפה הבאת את השטות הזו? הרי זה בדיוק הפוך: לא היה מנהיג ישראלי שלא גינה אותם. במילים הכי ברורות, בלי שום אבל ושום מצד שני ושום גמגום. מהימין ומהשמאל, מנהיגים גדולים ועסקנים קטנים, בעת האירוע וגם שנים לאחריו. לא היה שום צל של ספק שכל המנהיגות הישראלי מגנה בכל התוקף האפשרי ובפול ווליום. עכשיו בא נחמן שי, דוקטור, איש רציני וקר רוח בדרך כלל, ואומר שזה לא היה. למה? ככה. עובדה שבחורף חם ובקיץ קר ושהשמש זורחת בלילה. אתם הבנתם את זה? גם אני לא, וזה מביא אותי לסיבה השנייה.

אל"מ גוזמני ותא"ל מינכאהוזן

הסיבה השנייה היא השיח המתלהם והגוזמאות ממינכאהוזן. הברון מינכאהוזן התחיל הפעם להרעיש ולירות זיקוקים צבעוניים כשרק התחיל האירוע המתגלגל ביצהר, כלומר מיד כשאיזה אידיוט בן 15 או 16 פינצ'ר את הגלגלים של ג'יפ המח"ט. והפעם לצערי השיח המתלהם התחיל מהצבא והדליק את הקוצים בתקשורת ובפוליטיקה, ולא להיפך. "סכנה למדינה", "טרור לכל דבר", "האויב האמיתי" וכן הלאה. ושר החוץ ליברמן אמר שמי שעשה את זה "מסוכן לישראל יותר מהגדולים שבאויביה". ואתה שומע את זה ורוצה לצעוק להם תגידו התחרפנתם לגמרי? נער מתבגר טיפש שחותך צמיגים של רכב צבאי, מסוכן לישראל? עד כדי כך ישראל חלשה? תשתדלו לתפוס אותו, תשלחו אותו למוסד לנוער עבריין או תכניסו אותו אפילו למאסר של שנה. תגידו שזו עבירה חמורה ביותר ושראוי להתייחס אליה  באפס סובלנות. תגידו שאסור לעשות שום הנחה וצריך להתייחס ליהודי מפנצ'ר כמו לערבי מפנצ'ר, זה בסדר. אבל מסוכן יותר מכל אויביה? לא נסחפתם? וזה מתחבר לאפרים הלוי שאמר שנערי תג מחיר מסוכנים למדינה יותר מהגרעין האיראני, ולאהוד ברק שכאשר אישה יהודייה בחברון קיללה את השכנה שלה, הפסיק ביקור בתרגיל צבאי כדי לכנס את העיתונאים ולהודיע דרכם שמדינת ישראל מתביישת בושה עמוקה. תגידו אתם נורמלים? שתי שכנות מתקוטטות ומקללות זו את זו, והמדינה מתביישת? וגרפיטי על קיר של מסגד מסוכן יותר מפצצת אטום?

ואני עשיתי לי כלל: כשאני שומע את העדר הזה מתחיל להתלהם ולהעלות אבק, לדבר שטויות חסרות פרופורציה ולהתחרות מי מגזים יותר ממי – כשזה קורה אני הולך לי הצידה, שומר על השכל שלי שלא יתלכלך באבק, ומביט בחשדנות על כל ההצגה עד שהאבק יתפזר קצת.

גיבורי-על בחסות הגינויים

והבן השלישי, התם, רק שואל אם חשבתם לרגע מה עושה כל הרעש הזה לנערים העבריינים עצמם. הרי ברור שזה הופך אותם לגיבורי-על בעיני עצמם ובעיני חבריהם המעטים. אתה מתגנב בלילה לג'יפ צבאי או למסגד על אם הדרך, מלכלך קצת או מפנצ'ר קצת, ובום! תראה איזה רעש עשית. אחרי כל מהומת כותרות ומבול גינויים, חבורת תג מחיר מקבלת עוד כבוד ועוד מצטרפים. הנערים האלה יודעים מצוין שמעשיהם רעים בעיניי ואני מתנגד להם בכל ליבי. הם לא צריכים את הגינוי שלי כדי לדעת. אבל הם צריכים את הגינוי שלי כדי להרגיש גיבורים גדולים. וגם למשחק הזה אני לא רוצה להצטרף.

בידול כאילו, חיבור למעשה

אבל הסיבה העיקרית שבגללה אני לא מגנה את האנשים האלה, היא כי אין לי שום קשר אליהם. תארו לכם שח"כ מאיר שיטרית מתראיין באולפן - סיפור שלא היה ולא נברא ולא ייתכן, ואפילו משל איננו - והמראיין אומר לו: חבר הכנסת שיטרית. אנחנו יודעים שרוב רובם המכריע של המרוקאים הם אנשים ישרים ושומרי חוק, אבל למה אתם המרוקאים המתונים לא מגנים את משפחות הפשע אברג'ל ואבוטבול? זה לא יכול לקרות. נכון? ברור שעצם הצגת השאלה הזו היא חוצפה ואפשר לומר גם גזענות. כי כשדורשים ממך לגנות מישהו, מעל לפני השטח נותנים לך כאילו אפשרות לבדל את עצמך ממי שאתה מגנה אבל מתחת לפני השטח יוצרים חיבור ביניכם, והחיבור שזורם מתחת לפני השטח משפיע על המאזין הרבה יותר מהבידול שמעל. את המשחק הזה, לצערי, רבים מאוד מחבריי המתנחלים לא מבינים והם שוב ושוב נופלים בפח. במתק שפתיים וברוחב יד מעניקים להם זמן מסך ואפשרות גינוי, וכל המרבה להחמיר בגינוי הרי זה משובח ויוזמן לעוד אולפן, והם מאמינים שבכך הם מבהירים לציבור כמה הם לא שותפים ולא שייכים למעשים האלה. אבל הם לא יודעים שלמעשה, בתת-המודע של המאזין והצופה, ככל שהם מגנים יותר את מעללי תג-מחיר כך הם נעשים מחוברים יותר ושייכים יותר ואחראים יותר למעללים האלה ולעושיהם. ואם אתם לא מאמינים לי, חברי המגנים, תשאלו את עצמכם שתי שאלות. ראשית, למה נותנים לכם ברוחב לב כזה זמן מסך ומקום בכותרות? הרי לא אוהביכם יושבים שם באולפנים ובחדרי העריכה, ושנית, הרי כבר דיברנו על זה, כמה חודשים אחרי שגיניתם בכל לשון של גינוי, באותו מתק שפתיים ישאלו אתכם למה אנחנו לא שומעים אתכם מגנים את תג-מחיר בצורה ברורה. למה? כי זו לא באמת שאלה, זה טקס, ומטרתו לחזק ולתחזק בדעת הקהל את החיבור בין כלל המתנחלים ובין אנשי תג-מחיר. אל תפלו בפח הזה, אל תהיו תמימים. תהיו מרוקאים.

ואם עדיין לא השתכנעתם, תלמדו משהו מהשמאל. השמאל המתון לעולם לא יגנה את השמאל הקיצוני. אנרכיסטים שמאלנים מיידים אבנים בחיילי צה"ל מדי שבת בשבתו. הם משחיתים רכוש צבאי ומנסים להרוס את הגדר שמדינת ישראל בונה במיליארדי שקלים. מעולם לא שמעתי את בוז'י הרצוג או את שלי יחימוביץ מגנים אותם. מעולם גם לא שמעתי מראיין בתקשורת דורש מהם לגנות, ושני הצדדים יודעים למה. כי כשאתה מגנה מישהו מהצד שלך, אתה לא מבדל את עצמך ממנו אלא מחבר את עצמך אליו.

ומי שנפגעו הכי קשה מכל מהומת הגינויים השבוע הם מאות אנשי יצהר הישרים ושומרי החוק, שלא עשו שום רע וספגו עונשים כבדים והתעללויות בלתי מוצדקות בעליל מצד שלטונות ישראל, המדינה שלהם. ואני ליבי איתם. ציפי לבני התכוונה להעליב כשאמרה "בנט זה יצהר". אותי זה לא מעליב, אני השבוע יצהר מאוד.

[שתדעו- אני לא כזה] זה קשור גם לסוג של לחץ שמופעל, וסתם פחד שגורם לאנשים לחשוב שבלי שהם יגנו הם יזוהו עם המעשה.

אם אדם הוא מייצג, מרגיש שיש ציבור אחריו, הוא מרגיש ציפיה מהסביבה - תומכיו ושלוחיו/מתנגדיו

או איזה השלכות יהיו אם הוא יהיה מזוהה עם מה שהוא מגנה

אבל גם אדם פרטי מרגיש צורך לגנות

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל