להיות פתוחה לאפשריות שונות.

למה אני מתכוונת? לי יש הפרש של שנה ותשעה ימים בין אחד לשני. בשום אופן לא יכולתי בשלושה-ארבעה חודשים הראשונים לטפל בשניהם לאורך כל היממה.

אומנם לצערי, באותה תקופה בעלי היה אברך ואני עבדתי, כך שממילא את הגדול הוצאנו למסגרת ( את הבאים בתור כבר גידלתי בבית). אבל גם אם לא, הייתי מוכרחה למצוא לגדול סידור, לפחות לכמה שעות בבוקר כי בלילות הייתי עסוקה בלרקוד עם התינוק השני כדי להקל על גזים...

טיפ נוסף - לפני כל הנקה שבה בן השנה שלי היה נוכח וער, הכנתי לו בקבוק (לצערי  הוא שתה מטרנה - אוי ייסורי המצפון ) והושבתי אותו ברוב טקס בכיסא האוטו של הקטן.

מדהים איך בגיל שנה, שנה וחודש, הוא כבר התגייס לעזרה בדברים פעוטים והרגיש אחריות כלפי התינוק. עד היום אני זוכרת לו את זה לטובה.

המון סבלנות, המון חום, ומהנסיון שלי זו היתה הלידה שבה הילד הגדול יותר קיבל את הבא אחריו בקלות ובטבעיות, ובזמן הקצר ביותר.

בלידות הבאות היו לי הפרשים יותר גדולים, וזה היה להם פחות פשוט.

את שניהם השכבתי במיטות תינוק. בחדר היו שתי מיטות תינוק.

זה עזר גם בשלבים מאוחרים יותר - כשהיה להם צורך להיות עסוקים בשקט במשהו מעניין עם עצמם, כל אחד ישב במיטה שלו עם ענייניו. ועזר גם כדי להפריד בינהם בזמנים פרועים כשהיו גדולים קצת יותר (שני בנים שובבים ).

בחודשים הראשונים גם שעת ההשכבה של הגדול היתה מעט מורכבת - הקטן סבל מגזים, או שבשעה הזו כבר היה לי פחות חלב והוא היה זקוק להנקות תכופות, והגדול היה בעצם בעצמו תינוק שאי אפשר לתת לו לחכות, וצריך להאכיל ולהשכיב אותו בצורה מסודרת בשעה קבועה.

לשעות האלה צריך למצוא פתרון יצירתי.

שיהיה בשעה טובה בעז"ה ובהצלחה רבה.

קוביות, לגו גדול, פאזלים מעץ שמכניסים אחד אחד, מכוניות, בובות, כלי אוכל, בימבה, תוף, קשקשן... בהצלחה

אם הגדול כבר הולך, יותר נוח, והוא גם יכול לעזור קצת, להביא מוצץ, מימחטה, חיתול, משחק. 

אני מקווה שבעלך יוכל לעזור לפחות בערב/ לילה.

אבל ממה שראיתי אצל גיסתי, בזמן ההנקה את יכולה להקריא סיפורים, לשחק עם הגדול/ה.

ויש סיעתא דישמיא עם כל ילד וילד.

כמובן שאת מצידך תתכונני כמה שאפשר אבל בעז"ה תראי שד' שולח לך כוחות לגדל אותם.

יש פה עצות מעולות שאחרות כתבו, ממש.

אהמ אהמ, אז ככה:

כחודש לפני הלידה, בעלי היקר ואני ישבנו ונסחנו לעצמנו כללים. למשל:

א .עושים ה-כ-ל כדי לשמור על שפיות (בפועל: לקחנו לפעמים עזרה לנקיון, חודשיים אכלנו בכלים חד פעמיים- מה שלא עשינו מעולם קודם לכן)

ב. הזוגיות שלנו היא מעל הכל, כשאנחנו אוהבים- הכל אפשרי! (בפועל: לצאת יחד מדי פעם, הוצאנו את הקטן מחדר השינה שלנו בגיל מוקדם יחסית)

ג. אין נקיפות מצפון ולא משווים את עצמנו לאחרים!!!!!!

ד. אי אפשר להבטיח שיהיה שקט ורגוע בבית כל הזמן. לא נורא אם אחד מהם בוכה לפעמים, או שניהם. לא להתרגש מזה.

ה. להתכונן לתקופה קצת לחוצה מבחינה כלכלית, לא להבהל.

אלו חלק מהכללים שלנו. לכל אחד יש את שלו...

זו תקופה אינטנסיבית מאד, אבל האמיני לי, הלב שלי לא היה מעולם כ"כ אוהב.

אולי כדאי לך לראות איך את יכולה להקל על עצמך. 

אני העדפתי להיות רק עם הקטן בבית, אחרת הייתי מתחרפנת.

אם זה מתאים לך- מעולה!, אם פחות- כדאי למצוא פתרון.

אני ילדתי את הראשונים שלי בהפרש דומה. זכור לי שהיה מאוד נוח שהקטן ישן אחר הצהריים, וכך היה לי פנאי להאכיל ולהשכיב את הגדולה.

ממליצה לקרוא את הלוחשת לתינוקות כדי ללמוד איך ליצור סדר יום לתינוק. ברגע שיש סדר, את יודעת להערך ולתמרן בין שנים.

לא היה פשוט, אבל אחר כך ממש כיף שהילדים צפופים.

לידה משמחת, בריאות ונחת!

דבר שני לי יש שתי בנות בהפרש של שנה וחודשיים.( וגיליתי לפני שבועיים שאני שוב בהריון )

אני לא אשקר היה לי קשה ועדין מאד קשה לי

האמת  יותר קשה לי עכשיו כשהגדולה בת 3 והקטנה בת שנה ו-10. מאשר כשהן היו קטנות.

פשוט עכשיו הן גדולות ויש להן רצונות הן יודעות בדיוק מה הן רוצות כל היום הן רבות ועושות שטויות ואני מתפוצצת.

אבל דבר אחד אני יכולה להגיד לך לא היה לי עזרה בכלל ואין לי עזרה בכלום! 

אני פשוט זורמת עם החיים ואם מה שהן דורשות כי בסופו של דבר זה לא ממש עוזר לשמוע מאחרים כי כל ילד וכל הורה הוא עולם אחר.

הדבר שהכי עזר ועוזר זה האמונה לדעת שכל מה שהקב"ה עושה הוא לטובה והוא לא היה עושה לי את זה אם לא הייתי מסוגלת לעמוד בזה.

והכי חשוב אל תכנסי ללחץ או היסטריה פשוט תיהי רגועה שהכל יעבור בשלום ויש לך את הכוחות להתמודד עם זה.

ובאמת להודות!!!!!!!!!!!!

שיהיה לך בשעה טובה הרבה הרבה נחת מהילדים ולידה קלה.

אם תרצי אשמח לעזור לך  בשמחה בכל מה שאוכל!!!!!!!!!!!

תפני אלי באישי בשמחה!

בעניין מריבות בין אחים - לפחות הבוקר זה עבד כמה פעמים -

אם הילדים רבים או צועקים או בוכים על שזה חטף לו וזה לא רוצה לשחק איתו וכו' וכדו', פשוט להתעלם ולעסוק בעניינים שלי, ואם באים אלי בטענות על האחים לומר "בואו תסתדרו בעצמכם" "בואו תדברו ביניכם" (אפילו בן שנתיים קלט תוך כמה דקות שאני לא מגיבה על כל (קול) זעקה שלו ופתאום הסתדר יפה.)

לחזור על זה שוב ושוב בכל פעם שמגיעים אלי להתנות צרותיהם (שכמובן הן לא צרות אמיתיות אלא רק שלא מסתדרים ביניהם במשחקים וכדו'). כבר כמה שעות שהם משחקים מקסים והמריבות (בינתיים ) פשוט נעלמו! הלוואי שימשיך ככה.

אבל אם את מתפוצצת ואז מתערבת זה רק מגביר את המריבות. הרי אנחנו מציעים להם פשרות מוכתבות מבחוץ שלא מגיעות מהם ואז זה לא באמת פשרה שלהם ולכן יש מתח. אבל אם הילדים כועסים אחד על השני ומבינים שההורים לא מתערבים להם, רוב הסיכויים שתוך דקות מעטות הם ישלימו. 

בהצלחה!

אז רק אומר לך שגם לי יש הפרש כזה (פחות או יותר), ואם אני הצלחתי לשרוד - אז זה אפשרי לכולן... (אבל גם אצלי הגדולה הייתה במסגרת).

והיום, כשהם גדולים, זה פשוט כיף! יש להם חבר צמוד (למרות המין השונה), לי יש שני עוזרים צעירים, הם משחקים ביחד ומתכננים דברים ביחד. כמה פעמים שאלו אותי אם הם תאומים... (הם כמעט באותו גובה, וכשרואים אותם עם זוג התאומים שאחריהם חושבים שכולם אצלנו באים בזוגות)

בהצלחה רבה, יקרה!

גם אצלי הם באותו הפרש

לפני הלידה קניתי הרבה שטויות- מתנות יום הולדת קטנות כאלה ב-5 ש"ח, וכל פעם נתתי לגדול מתנה בשם הקטן שמאוד אוהב אותו.

נכון ש'שונא מתנות יחיה' אבל זה ממש עזר לי כי זה הכניס בגדול (שהיה עדיין קטן) מוטיבציה לעזור- להביא מגבונים לחים מהספה, להביא את הפלאפון שמצלצל וכו'.

עוד דבר שכבר כתבו כאן- בזמן ההנקה זה ממש מוצלח לקרוא לגדול ספר,

ולדעתי אם את יכולה להכניס מעכשיו למסגרת (רצוי לא להעביר את הגדול שינויים עם לידת הקטן..) אז עדיף.

שלי היה במסגרת אבל אחרי שבועיים יצא ל,חופש גדול, של שלושה שבועות- שרדתי את זה אבל אין ספק שזה דרש כחות מיוחדים, ואת אמורה גם קצת לנוח..

בקשר לנקיון ולסדר בבית- תרפי. כולם יחיו עם קצת בלאגן ולכלוך. את כרגע במשימה הרבה יותר חשובה.

היום הקטן שלי בן שנה וקצת, הגדול בן שנתיים- עוד מעט וחצי- והקשר ביניהם מדהים. הם פשוט מאוהבים אחד בשני.

מתעוררים בבוקר ומחכים לראות אחד את השני.

לפני הלידה התחלתי להסביר לגדול מה יש לאמא בבטן ולהראות לו תינוקות של אחרים, להגיד לו שעוד מעט גם לו יהיה אחד כזה וצריך לטפל בו.. (אגב זה התינוק 'שלו'..).

כשבאנו מהבית חולים הגדול עזר לדחוף את העגלה עם הקטן ולהכניס אותו הביתה וככה הוא בעצם לקח חלק בלהביא אותו. אני מאוד אהבתי את הרעיון, אפילו צילמתי..

עוד משהו שהטריד אותי..

לפני הלידה התחילו לי רגשות אשמה בנוגע לגדול- למה אני עושה לו את זה וכל כך מהר לוקחת לו את הזכות להיות תינוק. 

אז דבר ראשון חשוב כל הזמן לזכור שגם הגדול הוא עדיין קטן,

ודבר שני- עכשיו אני מבינה שהדבר הכי טוב שנתתי לו בחיים זה את אחיו- ב"ה הם פשוט מקסימים יחד.

המון המון הצלחה, סבלנות, ותזכרי שגם את צריכה לנוח!!

כמה המלצות מאד מומלצות:

1. לא להכניס לראש שזה קשה או שתהיה קנאה

2. להראות המון אהבה לגדולה

3. בזמן הנקה להתייחס לגדולה- אני הייתי קוראת לה סיפור, באיזשהו שלב בכל פעם שהנקתי היא הייתה מביאה לי ספר והולכת לשחק במשהו אחר.. אבל זה נתן לה תחושה שזמן ההנקה זה זמן שהוא בשבילה (במיוחד שגמלתי אותה חודשיים וחצי לפני הלידה).

4. לשטף את הגדולה בגידול של התינוק- תביאי חיתול/טיטול/מגבונים. להראות לה איך את מקלחת (יכולה לעמוד על שרפרף ולשכשך ידיים כאילו הים מקלחת)., לתת לה להחזיק כשהיא יושבת ואת כמובן מחזיקה איתה.

איך להעסיק:

1. סיפורים

2. לצייר ציורים/מדבקות/ פלסטלינה

3. משחקי הרכבה שמתאימים לה

4. בריכה (עם השגחה)

5. עגלה ובובה

ואל תדאגי, זה כייף לגדל צמודים (למרות שבהתחלה זה קצת קשה) עליי זה אפילו הקל שיש לה חברה והיום כשיש עוד קטנצ'יק זה כבר ממש תענוג

בין הגדולים היה הפרש של שנה וב"ה עם כל הקושי הטכני מוצאים פתרונות.

מסכימה מאד עם נונימי ההמלצות שלה מצוינות.

אצלי הגדול היה במסגרת והקטנה היתה איתי עד שהסתיימה חופשת הלידה .

הכל עובר מאד מהר והיום הם בני 18 ו 17 וממש לא זוכרים את הקשיים.

תהני מהם ותגדלי אותם בנחת.

ואם קצת בוכים לא נורא לומדים לנענע את העגלה עם הרגל ולהלביש את הגדול וכד' עם הידיים .

בהצלחה

אני גידלתי שתי בנות שההפרש ביניהן שנה ורבע. עד גיל 5-6 זה כמו כמעט כמו לגדל תאומות אז מה הבעיה שלך ? ההפרש ביניהן נפתח כשהקטנה עוכבה עוד שנה בגן והגדולה למדה לכן בהמשך בבית הספר שנה מעליה. אז הן נהפכו לאחיות. היום האחיות בנות 28 ו-29 ושום דבר רע לא קרה להן גם בלי העצות (שלא היה ני שיתן לי ולא היה בכלל אינטרנט).

אם את חוששת וכו' - אל תהיי אמא. טפלי בילדים של אחרים.

אמנם שני ההורים מגדילם את הילדים, אבל בדרך הטבע האמא נמצאת יותר עם הילדים, ולכן חווה יותר קושי.

הפותחת לא התלוננה על ההפרש שיהיה ועל הולדת הילדים (במקום אחר היא אפילו אמרה ששמחה בו), אלא רק ביקשה עצות מבעלות ניסיון איך לעשות זאת בצורה קלה ובריאה.

פעם היו מבקשים עצות כאלה על ספסל גם השעשועים, היום אפשר לקבל אותן (והרבה יותר) גם באינטרנט.

לא זכור לי שקשה,

אמא שלי אמרה לי עכשיו יש לך שני תינוקים בבית שצריכים לאכול כל שלוש שעות.

וכל פעם שהייתי מניקה הייתי מספרת לגדול סיפורים.

ולאט לאט המשפחה לומדת להתרגל תינוק החדש.

ועכשיו זה הכי כיף להם בעולם. הם ממש כמו שני תאומים.

וסתם סיפור הבן הגדול נסע לקיטנה של סבתא והקטנה פשוט בכתה בלילה כי היא התגעגעה אליו.

בכל גידול יש קשה ויש יותר קשה.

שתדעי להסתכל על הטוב.

בהצלחה

יש לי ניסיון - ארבעה צפופים - כשהגדול היה בן 4 ורבע נולד הרביעי.

שיהיה בשעה טובה.

נראה לי שכרגע אין מה יותר מדי להתכונן. אלא להיות רגועה, לנוח כשאפשר.

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת

משלוח חינם זה בפחות מזה.

נס שלפחות מה שקניתי התאים לנו אחרת היתי מתבאסת ממש

אין סיכוי שיוותרו לי?

להגי שעריןר ניסיתי וזה היה כזה מסובך האתר הרשמי ודורש טפסים ויאללה התיאשתי

ואצלי עוד היתה סיבה כי כשהמזנתי הזמלא היה מפורסם ישרד המכס

הז כבר הופץ ופורסם לפחות שבוע-שבועיים

אני כבר קבלתי את החבילה לשי אפילו

יש לי הזמנה גדולה משם

לק"י

רציתי להזמין בסכום גבוה יחסית. אבל אולי זה יהיה בסדר.

איך אני יודעת מי המוכר?

וניסיתי עם כרטיס אשראי שאני משתמשת בו בשגרה.