
אה, בני אנוש. (סליחה, מושגים בעלי משמעות זהה מתערבבים לי לפעמים)
בימינו נפוצה מחלת הריבקלדת, שפוגעת קשות בהבנת הנקרא, הצלחת הנכתב, ובעיקר ברמת הרצינות שבה מתייחסים להודעה הכתובה.
הנה מספר טיפים שיעזרו לנו להישאר שפויים:
# ריבווווי אותיותתת ממש מקשששה על קקקקרררייייאת הממללללל.
מספיקה אות אחת כל פעם 
# רווח - אנא, רק אחרי סימן הפיסוק |נואש|
# סימן פיסוק זה לא רק עיטור אפשי למלל. אי אפשר לקרוא ולהבין בלעדיו! נקודה בסוף משפט, פסיקים - במקומות שבהם עוצרים טיפה בדיבור, וסימני שאלה... טוב, זה ברור.
# לא יתקבלו במחוזותינו עודף סימני שאלה או קריאה!!!! ברור????? (למען יראו וייראו)
# זה מה-זה מעצבן לקרוא חחח משפט שמלא חח בחח במקומות בלתי צפויים חח. בבקשה בואו נחסוך בהם ונכבד את עצמנו

כל זה הוא בגדר בקשה ולא חלילה לפגוע באי - מי. אנשים נחמדים מוזמנים ליישם ולהועיל במקצת לעברית המסכנה שלנו





