בס"ד

 

האמת שיש לי נטיה טבעית לאמון באנשים

 

אבל אמ אנשים אדיבים וכנים יעוררו בי יותר אמון

ואמ אעדיף הכירות הדרגתית

מי שמנסה לתקוף אותי בשאלות על ההתחלה יבהיל אותי וירתיע

 

אם אגלה שהעביר הלאה דברים שאמרתי

או שהשתמש בי בצורה כלשהיא

גמלי יש נטייה כזאת. זה לא טוב לפעמים

רוב הפעמים בעצם

 

אדיבים? כלומר?

כנות זה באמת תכונה שחשובה לי

היכרות הדרגתית. בדיוק

 

'מי שמנסה לתקוף אותי בשאלות על ההתחלה יבהיל אותי וירתיע'

ממ.Iמכחכח בגרונוI לא אמרתי כלום

 

נכון.

מה לגבי מישהו שמתעלם ממך?

(ובטחת בו. באכפתיות שלו. באהבה שלו)

בס"ד

 

אדיבים- אנשים של נתינה

שאכפת להם מאחרים

אנשים אגואיסטים ומרוכזים בעצמם יפחידו אותי

כי אם הם מתקרבים אליי ומדברים איתי בטח עומד מאחורי זה אינטרס שלהם

ואז אני לא יכולה לבטוח בזה שהם ישמרו עליי

 

אבל גיששתי קודם בפורום

ואמ

פוף

אני מרתיעה?

 

אפגע

אבל אני בתור שירה בעלת הדימוי העצמי שלא גבוה במיוחד

אתחיל לבדוק אם יש בי משהו שהרחיק אותו ולא אחשוב לרגע על זה שהוא לא בסדר

 

אני לא כלכך בטוחה שיש כאלה.. לצערי

לכולם יש אינטרס כלשהוא מאחורי מה שהם עושים

ולא שאת כזאת, בכלל לא

אבל הנה גם את אמרת ש'ואז אני לא יכולה לבטוח בזה שהם ישמרו עליי' -

המטרה של הקשר שלך איתם זה שהם ישמרו עלייך? 

יש כאן איזה אינטרס.

 

נכון

לכן אמרתי 'לא אמרתי כלום'

כי את לא כזאת 

אבל.. זה קצת היה מרתיע

אל תקחי אישי

זו אני סתם פחדנית

 

 

אוקי. ברור שאני אבדוק מה איתי היה לא בסדר

אבל שוב אני לא אוכל להאמין לו שהוא אוהב אותי

הבנת?

 

 

בס"ד

 

השאלה היא מה תופס את המקום הגדול יותר אצלם

יש אנשים שהם אגואיסטים בצורה ברורה ויש כאלו שיותר נדיבים ואכפתים

 

מבחינתי לבטוח במישהו אומר שאני יכולה לסמוך עליו שישמור עלי ולא יפגע בי

זה לא תנאי הכרחי לקשר

אבל כן תנאי לאמון

 

פף

|נאנח לו בשקט|

 

כן

אני מכירה את זה

 

אה

כן יש שיותר אכפתיים ויש שאגואיסטים במוצהר

בסדר

 

בהחלט תנאי לאמון. את צודקת

 

לאלא

אמרתי לך שזו אני

 

ואין מה לעשות עם זה?

בס"ד

 

אבל זה מספיק חשוב לך כדי לעשות משהו?

אם אני גם אוהבת אותו

ברור שזה חשוב לי

בס"ד

 

אז אל תחכי שהוא יפנה אליך תפני בעצמך ותספרי לו איך את מרגישה

אני די בטוחה שכשתדברו הדברים יובנו אחרת

זה מה שקרה רוב הפעמים

אבלאבל

זה קטנוני כזה לומר לבנאדם -

אני מרגישה שלא באמת אכפת לך ממני.

ממ

 

בס"ד

 

אבל כשלא מדברים לא מגיעים לשום מקום

אז כאן עולה השאלה

מה חשוב לך יותר 

הקשר

או זה שאולי תצאי קטנונית לכמה שניות

אני צריכה לחשוב עלזה.

נטייה טבעית.
כנות,
חיוך.

אה. ברגע שהוא מדבר איתי בגובה העיניים, ונפתח, ומדבר איתי בכבוד

ומה גורם לך לאבד את האמון הזה?

 

מפסיק להתייחס אליי בצןר מישהי עם מח.
מתנשא

עשה משהו שפגע בשנינו, עם ידיעה, גם חלקית, שלו ושל הכוח שיש לו

סיבכת אותי יותר

 

המ.

בערך מה ששירה אמרה.

בעצם, בדיוק

 

אני סתם מעתיקנית

או לפחות שהוא משתדל שיהיה.

 

אמ... בגידה עמוקה מדי, לאו דווקא בי.

אבל אני מאמין בתשובה, גם אם לא תמיד אצליח להשיב את האמון.

הרגשה פנימית.

אנשים שמדברים מעט יותר זוכים אצלי לאמון רב יותר (שזה מוזר, כי אני בעצמי דברן.)

זה לא מהחלטה מודעת בד"כ, אלא פשוט מה שאני מרגיש.

 

אם הוא ישתמש במשהו שאמרתי בצורה שפוגעת בי או יספר אותו ללא רשות.

 

אולי דווקא כי אני דברן, אבל נראה לי מתקשר לעניין של תוכו כברו...

כלומר, אתה מאמין יותר לאנשים שפחות דברנים??

כאילו, אנשים שתקנים כאלה? או שפשוט לא לאלה שחופרים במוח?

 

 

אממ.. בעקרון לוקח לי המון זמן עד שאני מצליחה לתת אמון בבני אדם. ישלי מן בעיה כזו שקשה לי לסמוך על אחרים. רק על עצמי.


אנשים שקרנים אינלי בהם אמון בכלל. גם אם יתקנו את מעשיהם. ואם אותו אדם יעשה מעשה שמבחינתי זה 'מעשה שלא יעשה' אז ירד כל האמון שלי בו.

ממ.. זה טוב מבחינה כלשהי

 

אוקי.

ומה זה מבחינתך 'מעשה שלא יעשה'?

אין לי משו ספציפי להגיד לך על 'מעשה שלא יעשה' אבל נגיד..העתקה במבחן. מבחינתי זה משהו מתועב מאוד. דבר שקרי.
אצלי זה כלל ברזל לא להעתיק במבחן. אני יגיש מבחן ריק ולא יעתיק. וכן.אני עושה את זה. אפילו קרה לי שבטעות לגמרי ראיתי תשובה אצל חברה,ולמרות שידעתי מעצמי את התשובה לא כתבתי. כי ידעתי שראיתי את התשובה ועכשיו זה ירגיש לי שאני "נסמכת" על התשובה שלה.

קיצור, איך אני יכולה לתת אמון בבנאדם שמעתיק במבחנים? . זה שקר גס!!

וואלה? אוקי הבנתי בערך.

באמת אין לך חברות שמעתיקות במבחנים??

אבל זה לא הופך אותן ללא חברות שלי. פשוט להן אני לא יספר דברים.ופשוט עליהן אני לא סומכת. בואי נגיד,"בידיהן אני לא אפקיר דברים שצריכים להישמר"

דברים שצריכים להישמר.

טוב.

(סתם כי אני סומכת על החברות שלי, או שהן לא נחשבות חברות שלי)

שבני אדם נחמדים, שאני רואה (כלומר, אדם מפה שלא ראיתי אז לא כ"כ יש לי אמון בו)

וישבור את האמון- מעשים כגון:

נראה לי שההודעה נמחקה לך באמצע

זה כמעט ולא קיים.
בגידה באמון שנתתי בו על כל האפשרויות שהמשפט הזה מכיל

מיעוט בדברים זה כמעט לא קיים?

 

מה זאת אומרת התנהגות שלא מחפשת את זה?

ובנוסף ממעט בדברים. זה כמעט לא קיים

שתקי

בס"ד

סתם סתם אבל תמשיכי ככה.
אנחנו אוהבים אותך ככה

טמבלה

בס"ד

את סתם מוציאה כל דבר שאני אומרת רגשי.

קופה

אפילו קופה

בס"ד

לא להגיב לך בוואטסאפ?

זה אומר שכמעט ואין אנשים שאת מאמינה בהם

בס"ד

 

אני נותנת אמון ברוב האנשים..

 

ולאט לאט בוררת את האנשים שטוב לי לדבר איתם.

 

בלי קשר לאם אני יכולה לתת בהם אמון..

לא עם כולם אני אדבר סתם כי לא עם כולם יש לי כימיה ושפה משותפת..

 

אבל מבחינת לסמוך על אנשים אני סומכת די על הרוב

 

מניחה שאם מישהו ישתמש בדברים שלי כדי לפגוע בי או יבגוד באמון שלי אז אפסיק לתת בו אמון ואתרחק.

 

גם אם אמשיך לדבר איתו זה לא יהיה באותה צורה..

 

בד"כ

חוץ מזה שאת האמון עם האנשים שהוכיחו את עצמם אני אביא למקום הכי רחוק שאפשר, ז"א אם מישהו הראה ששווה לתת בו אמון אז אני ארשה לעצמי אפילו לסמוך עליו בעיניים עצומות (גודל האמון שאתן תלוי בגודל ההוכחה שקיבלתי כמובן).

שהוא יהיה בנאדם אמיתי. אם בנאדם משקר לי אפילו פעם אחת אני יקח את זה קשה. בנאדם שיקשיב ויענה ושיוכל להכיל אותי ושישמור סוד.

ואם הוא יתחיל לזלזל בי או לשקר לי או לגלות תסודות שלי יגרום לי לא לבטוח בו. .

לא.

 

יש כמה שכן וזה רנדומי לגמרי עד שהם זבלים.

עריכה: אינטואיציה כושלת

למשל גוי- לא סומכת עליו יותר מידי. ק"ו שלא על החיים שלי. 

(ז"א- אני לא סומכת על היושר וההגינות המינימאלים שאני מצפה שיהיה לכל בנ"א באשר הוא. כל גוי במוקדם או במאוחר יהיה מוכן למסור את הערכים שלו תמורת כסף או כבוד. וזה לא מתאים לי).

יהודי- אוטומטית סומכת עליו. אם כי לא בהכל. אבל בהכרח יותר מהגוי.

שומר תורה ומצוות- סומכת עליו ונותנת בו אמון. כמעט מלא. אבל תלוי במה.

אני לא אספר לכל בנ"א ברחוב או בעבודה את כל הפרטיים הכי אישיים שלי.

אבל כן בכללי אני אסמוך עליו שלא יטעה אותי/יעזור לי כשאצטרך/לא ייתן לי עצה כושלת בכוונה תחילה וכו'.

אם אני מכירה בנ"א שבאופן סידרתי מגלה לי דברים אישיים על חבריו (סודות וכו') לא אסמוך עליו - כי במוקדם או במאוחר בסוף הוא גם ישבור את האמון שאתן בו ויפרסם עלי פרטים אישיים שלא ארצה שיפרסם.

 

אם בנ"א ישקר לי או שאגלה שהוא שיקר לי או לאחר בשביל הרווח האישי שלו ולא מתוך חוסר שימת לב-

אוטומטית ירד לי האמון בו.

כנ"ל אם אגלה שהוא סיפר למישהו סודות/פרטים אישיים שסיפרתי לו וביקשתי שלא יפרסם.

 

בס"ד



גם לגוי יש בחירה..

רק שלעיתים ממש (אבל ממש) רחוקות הם משתמשים בה לטובת אחרים ולא לטובת עצמם.

 

גוי יכול להיות אדם טוב- רק השאלה היא למה.

כי הקב"ה ציווה "דרך ארץ קדמה לתורה", "מדבר שקר תרחק", "ואהבת לרעך כמוך" ואותו גוי מקבל על עצמו את הצוו האלוקי- או שהוא רואה מקום לרווח אישי ולכן הוא מיטיב עם הזולת..

 

בנוסף לכך-

אנטישמיות- זו לא מילה גלותית או מיושנת. זו המילה הכי אקטואלית שחוגגת בכל העולם.

רק פעם זה התגלה במלוא כיעורו. כיום רואים את זה בצורות אחרות.

אני יכולה להביא לך כמה סיפורים שאני אישית מכירה על רמאות של הגויים ועל השנאה הטבעית שלהם אלינו.

זו תופעה בהיקף רחב ביותר. לא נקודתית.

מתרום השואה בפולין, גרמניה, הונגריה, שמכרו את היהודים תמורת כסף או הכרה מצד הגרמנים.

ועד ימינו- גויים שבמכי יד מוכנים למכור את הערכים שלהם בקונגרס או בבתי נשיאים כדי להשיג יוקרה וכבוד מצד העולם.

 

אז לא- אני לא נוטה לסמוך יותר מידי על אנשים שיש להם שנאה טבעית כלפי.

 

 

בעת צרה אנו נוטים לסמוך על כל יהודי. (רפורמי, חילוני, דתי)

בעת צרה- תהי בטוחה- האחרוני האחרונים שאני אסמוך עליהם זה הגויים. ויש לזה סיבה טובה.

בס"ד

או סיפורים שהגויים פשוט לא היו מעורבים בכלל.

נשמע לי ממש הזוי לשפוט ככה.

אבל סבבה, עניין אישי

אבל מדובר פה בתופעה שהופיע ממזמן.

עוד לפני שבכלל נהיינו לעם.

גוי הוא ממש לא רע רק מעצם היותו גוי, קחי לדוגמה את חסידי אומות העולם, וכולם ברואי ה', אפילו באחרית הימים נאמר "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים", האידיאל היהודי הוא תיקון עולם במלכות שדי...
בקיצור, הגוים הם לא רעים כי הם לא יהודים. יש להם בחירה כמו שלנו.
לעניין אמון הגיוני לסמוך יותר על יהודים כמו שהגיוני יותר לסמוך על אח שלך מאשר על סתם זר, אבל לדעתי הסיבה שאמרת היא מוטעית מיסודה.

ואמון בסיסי באנשים שבגדול הם טובים ובעלי פוטנציאל.

לא'דעת. א

אשכרה.