צאי לטייל... 

אל תאכלי איתם כל הזמן

חוץ מזה, אין מה לעשות..

זה לגיטימי והגיוני,

לא לכולם זה באותן הרמות,

אבל זה קיים.

בע"ה שתזכי אף את..

ממש לא להתערב.

תשמחי עבורם...

לא רואה אופציה אחרת..

אל תקפידי. אל תקפידו. זה חלק מבנין היחס ביניהם כעת. 

ב. אין דבר כזה "זוגיות" ללא נישואין. עצם נסיון-ההשוואה מראה שאת כנראה לא כ"כ מבינה על מה מדובר.

מי חושב שנישואין זה "טקס" - ולא מבין שהכל מתחיל משם; כאילו כל ההבדל בין חיי זנות למשפחה הוא "טקס וכו' ", אינו מתחיל להבין דבר בכך.  אז לא פלא מה שאת כותבת על אחותך, מתוך "השוואה" לא-רלוונטית כזו. נישואין זה לא "טקס" - זה שינוי בכל המציאות של האדם, שהופך למשפחה, שהתורה וחכמי ומסורת ישראל נתנו לו אופני ביטוי שמכוונים לאמיתתו.  מי שאיבד את זה - פשוט הפסיד הכל.

הרי זה כמו מי שיאמר - והרבה למעלה מזה - שההבדל בין לגנוב רכב ללנהוג ברכב שלו, זה "טקס".. סה"כ נותנים כמה שטרות או צ'ק וחותמים על העברת הבעלות.. כמובן, אם חלילה מישהו יתרגל שאפשר גם לנהוג בגנוב - עלול לא כ"כ לחוש את ההבדל.

ולא מ"ויקיפדיה" נלמד מה זה "זוגיות". מה הבדיחה הזו?  אולי גם תלכי למצעד-התועבה לקבל מהם "הגדרות"?... חבל מאד שבנושא כ"כ בסיסי בעם ישראל, כבר מישהו הולך לחפש "הגדרות בויקיפדיה".

"העבר שלך" לא משנה כלום. ובכוונה התעלמתי מכותרות שראיתי בהודעות אחרות שלך בנושא, כדי שלא לפגוע. אדרבה, זה בדיוק קורה מ"עבר", אם כבר הזכרת, שהוא גורם לאדם לאבד תחושות ומושגים בסיסיים, בגלל הרגל מעוות. זה לא כבוד גדול דווקא. כל מי שחי בפריצות ברחוב יכול להשלות את עצמו שיש לו "זוגיות".. זו בדיוק הטעות. כל זמן שלא נשואים, זה שני אנשים שונים, "זרים", לא חיבור נשמתי, לא משפחה, לא מחוייבות, היפך כל מסורת היהדות והתחושה הטבעית  שהטביעה בעם ישראל בכל הדורות - וממילא גם איבוד הבושה והצניעות. ובדרך כלל, גם יש לכך מחיר אחרי שהאשליה מתפוגגת.

אז לצערנו אנשים לפעמים נכשלים בכל מיני דברים מחמת צעירוּת, "הרבה ילדוּת עושה". אבל "להתפאר" בכך?..  לאבד תחושות בסיסיות ועדינות, זה גם יכול להיות סתם סוג של "נכות" מסויימת.

לא נראה שזה "ילדותית ומתחנפת".. בעלה, זוג צעיר, שיהיו בריאים.

כשמפריע לך - תהיי קצת מרחוק.

בד''כ הם לא ממש מסוגלים להתגבר עליה.

1. זה יעבור להם.

2. זה יעבור אלייך.   (בעז''ה כשתתחתני. גם אם תשבעי שאצלך זה לא יהיה)

3. מומלץ - להתרחק מהם. לטובתך, וגם מממ... לטובתם.

4. כל עוד את בסביבתם, נסי להבין ולשמוח בשמחת לבלביהם.

לגמרי מאפיין זוגות טריים.

לא לקחת אישית..

כמו שכתבו מעלי תמצאי לך תעסוקה אחרת ומקסימום 'תרגישי לא טוב ותלכי הביתה' - כן זה באסה רצינית להפסיד טיול אבל אולי זה עדיף (אני כבר כמעט עשיתי את זה כמה פעמים) אם יש לך יום או יומיים שתכננת לחופש ואת פנויה לכי לחברה טובה  - אין טעם ללכת לטיול שהוא לא כיף לך 

אפשרות שנייה תציעי לחלק את הטיול לקבוצות (אם יש מספיק אנשים) וכשאת מציעה תדאגי לציין שכדי שהחלוקה תהייה על בסיס X שאת יודעת שזה יגרום שתהיו בקבוצות שונות 

נגיד להתפצל לקבוצות לפי רמת כושר ולעשות מסלולים שונים ולחזור להפגש בערב - ככה שכולם יותר יהנו - זה יתן לך כמה שעות חופש 

לא תמיד לאנשים יש טאקט וזאת זכותם.. 

הם לא חייבים לך שום דבר, בטח לא את ההתנהלות הזוגית שלהם.

היא מתארת מצב של טיול משפחתי - מה שאומר שמצפים ממנה להתנהגות מסוימת (לבוא) וזכותה לצפות להתנהגות סבירה מצידם

בתור זוג אני משתדל לא להיות דביק ולהיות נחמד, מהצד של צופה אני הולך משם או מוריד ת'ראש ושותק

אם כי זה אכן מה שהצעתי

בואו נשים לב, זוגות יקרים, אנחנו בציבור, אפילו בקרב המשפחה, ואמנם נאמר "ודבק באשתו" אך זה בינינו בלבד.. קשר זה דבר כל כך עדין שההחצנה ממש לא קשורה אליו לעומק. וחוץ מזה אנשים צריכים להרגיש בנח לידנו...

ולהגיב- צריך לדעת איך. בנעם, בחיוך. ולעיתים- ההתרחקות מאותו מקום גם היא תגובה, ויכולה להיות בוטה..

כבר הכרתי מספיק זוגות, גם בתוך המשפחה שב"ה אוהבים אחד את השני לגמרי ויחד עם זאת נעים ובעיקר נח להימצא בקרבתם

אף פעם, אבל אף פעם, לא נתקעים לבד עם בני זוג חדשים...

בטח לא בטיול שאין לך לאן לברוח

בפעם הבאה שאהיה שם זה רק בתור שחקן ראשי .

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש